Abstract
הישיבה בסוכה היא מהמצוות המרכזיות של חג הסוכות ומקורה במקרא: "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת" (ויקרא כג, מב). במקום אחר (שמש, תשס"ד) דנתי בהרחבה בהיבטים שונים, בוטניים והלכתיים, של הסכך לסוכות. מדרכו של עולם עמדתי בעיקר על צמחי הסכך העיקריים שנדונו בספרות ההלכה והמנהג. מאמר זה אייחד לצמחים יוצאי-דופן, חלקם מותירים רושם של קוריוזים, ויש בהם פן מיוחד ואולי נטייה לסמליות. כפי שאנסה להראות להלן, מגידולי סכך אלו ניתן להגיע למסקנות הלכתיות ולרעיוניות מסוימים, אך קודם לכן אסקור בקצרה את העקרונות לסכך כשר ורצוי. הסוכה מורכבת משני חלקים עיקריים: הדפנות והסכך. שמה של הסוכה נגזר למעשה, משרש סכ"כ, שהוראתו כיסוי, חיפוי וציפוי. בספרות חז"ל נקבעו מספר עקרונות לכשרות הסכך: המשנה קבעה שיש לסכך בצמחים הגדלים בארץ, כשהם תלושים ואינם מקבלים טומאה. אין לסכך בדברים המקבלים טומאה, ובכלל זאת חלקי צמח גנרטיביים (פירות) או חלקים וגטטיביים (שורשים, ענפים וכדומה) המשמשים למאכל (סוכה א, ד). האמוראים הוסיפו ופסלו סוגי סכך מטעמים טכניים, כגון צמחים הגורמים ליושב בסוכה אי-נוחות. בכלל אלה הם צמחים המתייבשים במהרה ונושרים אל תוך הסוכה או צמחים המפיצים ריחות רעים. על פי קריטריונים אלה דנו הפוסקים לדורותיהם, החל מתקופת המשנה והתלמוד ועד לימינו אנו, בכשרותם של מגוון צמחי בר וגידולים חקלאיים שהיו מצויים בסביבות מגורי היהודים. כאמור במסגרת זו נעסוק במספר צמחים חריגים בלבד. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 2006 |
| Number of pages | 1 |
| Journal | שיח שדה |
| State | Published - 2006 |
IHP Publications
- ihp
- Sukkah
- Commandments (Judaism)
- Teomim, Joseph ben Meir -- approximately 1727-1792 or 1793
- Judaism -- Customs and practices