Abstract
תופעת ההתכנסות סביב הדגל, המתייחסת לנטייתה של התקשורת "להתגייס" בתקופת לחימה, מוכרת ומתועדת היטב במחקר. העיתונאים, ובהם עיתונאי הספורט, אינם מנותקים מההוויה הלאומית ומהתחושות שמלוות את מצב הרוח הלאומי, ועל כן נוטים כמעט באופן טבעי לאמץ את הנרטיב הרשמי, לפחות בימים הראשונים של תקופת הלחימה. הנטייה של התקשורת הישראלית לתמוך בממסד בתקופת מלחמת לבנון השנייה השתקפה במחקרם של תמר ליבס וזוהר קמפף (2007). עם זאת, המחקר, בדומה למחקרים נוספים, הצביע גם על מגמת היחלשות התמיכה במשך הזמן, והחל בשבוע השלישי אף התפתח שיח ביקורתי (בעיקר בהתייחס למצב העורף). הספורט, שהוא מרכיב משמעותי בגיבוש הרגש הלאומי וחיזוקו, אינו ניכר בעתות לחימה, שהרי מרבית הפעילות המקצועית אינה מתקיימת (בבחינת "כשתותחים רועמים המוזות שותקות"). למרות זאת, עיתונות הספורט ממשיכה להעביר דיווחים ובאמצעותם גם להביע, ככל הנראה, את עמדתה על המציאות האקטואלית. במאמר אנו בוחנים את השיח במדורי הספורט של שלושה עיתונים יומיים בישראל בראשית מלחמת לבנון השנייה. מטרת המחקר הייתה לבחון אם ובאיזו מידה קיימת זליגה של שיח פטריוטי לסיקור התקשורתי של הספורט בזמן לחימה. ממצאי המחקר מציעים מבט מזווית נוספת על תפקידה הלאומי והפוליטי של עיתונות הספורט גם ואולי בעיקר בזמנים שבהם פעילות הספורט כמעט ואינה מתקיימת. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 40-47 |
| Number of pages | 8 |
| Journal | קשר |
| Volume | 48 |
| State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- Lebanon War, 2006
- Nationalism
- Sports -- Political aspects
- Sports journalism