סטראוטיפים אתניים ומרחק חברתי בחברה הישראלית

במחקר המוצג במאמר נבחנו תפיסה סטרואטיפית ומוכנות לקרבה חברתית בחברה הישראלית. במחקר השתתפו 167 נבדקים (63 ילידי הארץ, 54 עולים מחבר העמים ו-50 עולים מאתיופיה). כל הנבדקים ענו על שאלונים שבחנו תפיסה סטרואטיפית של קבוצת המוצא אליה הם השתייכו ושל קבוצות המוצא האחרות. הנבדקים נתבקשו לערוך שיפוט השוואתי (הערכת כל קבוצת מוצא ברצף) לעומת שיפוט סדרתי (הערכת כל קבוצת מוצא לחוד) של תכונות סטראוטיפיות שהם מייחסים לשלוש קבוצות המוצא: צברים, עולים מחבר העמים ועולים מאתיופיה. לאחר מכן ענו הנבדקים על שאלון "מדד המרחק החברתי" של Bogardus, שבחן את מידת המוכנות שלהם להיות בקרבה חברתית עם קבוצתם בהשוואה לקבוצות האתניות האחרות. זאת מתוך הנחה שרצון או נכונות להיות בקרבה עם האחר קשורים בתפיסה הסטראוטיפית. ממצאי המחקר לא הצביעו על הבדלים בהערכות הסטראוטיפים לפי הסדר שבו הם הופיעו בשאלונים. בחינת הסטראוטיפים העלתה הבחנה ברורה בין העדות, ואולם בחינה של הנכונות לקרבה חברתית בין העדות מורכבת יותר. נתוני המחקר הצביעו על הבדלים בתפיסה העצמית של קבוצות המוצא השונות בהתאם לסטראוטיפים. התפיסה העצמית החיובית של ילידי חבר העמים באה לידי ביטוי בייחוס סטראוטיפים עצמיים חיוביים בלבד. זאת בשונה מעולי אתיופיה, אשר תפסו את עצמם כפחות חכמים, פחות משכילים ויותר פרימיטיביים יחסית לשאר הקבוצות. בחינה של המוכנות לקשר חברתי מצביעה על חלוקה לשתי קבוצות עיקריות. ילידי הארץ והעולים. המרחק החברתי של העולים מילידי הארץ קטן יותר מאשר המרחק החברתי של שתי קבוצות העולים זו מזו. בנוסף, בלטה ההתאמה בין הסטראוטיפים השליליים של עולי חבר העמים כלפי עולי אתיופיה ובין הימנעותם מקשר חברתי עם עולים אלה. הממצאים נידונו במונחים תיאורטיים שונים תוך ציון מגבלות המחקר והצעת כיווני מחקר חדשים (תקציר מתוך המאמר).