Abstract
זלדה שניאורסון־מישקובסקי (1914–1984) נודעה כמשוררת. עיקר פרסומה כאומנית מתבסס על שירתה, שהתפרסמה לראשונה בהיותה בת 53. במחקרים הדנים בשירתה הובלטה התמתיקה העשירה היוצאת מתוך החוויה האישית, זו בעלת הזיקה המפורשת לרקע הדתי־החסידי שלאורו התחנכה המשוררת בבתי הוריה וסביה. על אף התקבלותה של זלדה כמשוררת אהובה בקרב הציבור ובקהיליית המחקר הספרותי, נראה כי ישנם היבטים בשירתה המזמינים בירור וחקר נוסף. לצורך דיון בנושא המוצע, עיצוב הסובייקט הנשי בשירתה של זלדה, אפנה למצע התאורטי כדי לברר את הגדרות המושג השגור 'סובייקט', את מקומו של הדובר בשיר וביצירה בכלל, ואת זיקותיו של המושג 'סובייקט' לפונקציה שמחוץ ליחסי טקסט-משורר. נוסף על כך, אבקש לברר את המשמעות התאורטית של הקול הנשי ומכאן לבדוק את מקומו של קול זה בשירתה של זלדה ואת זיקותיו לסובייקט נשי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשירים שיעמדו לדיון. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1-22 |
| Number of pages | 22 |
| Journal | חמדעת |
| Volume | 11 |
| State | Published - 2019 |
IHP Publications
- ihp
- Narration in literature
- Other (Philosophy)
- Self in literature
- Women in literature