Abstract
במשך הדורות משמש התנ"ך אבן שואבת, ואחד ממקורות ההשראה לסופרים, למשוררים, לציירים ולפסלים, בדומה למיתוסים הקדומים או לברית החדשה. רוב האמנים שעסקו בתיאור התנ"ך באמנויות הפלסטיות לא היו יהודים. מה מביא אמנים אלה לתאר דווקא את הכתוב בתנ"ך? האם זה סיפור בריאת העולם, תיאור גן העדן, גירוש האדם מגן העדן, סיפור קין והבל, מגדל בבל או תיבת נח? כלום לא היה זה המכנה המשותף האוניברסלי והעל-זמני שהביא את האמנים לעסוק בציור או פיסול סיפורי התנ"ך? ייתכן שהתכונות האנושיות הבסיסיות והקמאיות - התכונות הארכיטיפליות - הן הסיבות שבעטיין התעניינו בראשוניות הבריאה, בחטא הקדמון, ברצח הראשון, בדור ההפלגה ובשאיפות להגיע עד השמים. התנ"ך מקיף את האפשרויות הכוללות והמגוונות ביותר של תיאור חיי האנושות עלי אדמות לכן, כנראה, הוא נבחר כמקור השראה ליוצרים רבים מאד. מאמר זה עוסק בשתי דמויות תנ"כיות, שהפכו ליצירות מהידועות ביותר של האמן האיטלקי המכונה "אל-דיוויניו" - מיכלאנג'לו בונארוטי. הראשון הוא דוד, הגיבור הצעיר, העומד מול גוליית - יצירת נעורים של הפסל, והשני הוא משה בשיא כוחו וגבורתו המקביל מבחינת תכונותיו הפנימיות למצבו של האמן המנוסה והמבוגר בשעה שהוא יוצר את הפסל. המחברת רוצה להוכיח במאמר כי מיכלאנג'לו הצליח, בהיכרו היטב את הכתוב אודות דוד ומשה, להביע באבן את תכונותיהן של שתי הדמויות התנ"כיות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 30-54 |
| Number of pages | 25 |
| Journal | מורשת ישראל |
| Volume | 11 |
| State | Published - 2014 |
IHP Publications
- ihp
- Bible -- In art
- Michelangelo Buonarroti -- 1475-1564
- Moses -- (Biblical leader)
- Sculpture