Abstract
חווית המלחמה בסרטי מלחמות ישראל בלבנון מוסברת בדרך כלל באמצעות התייחסות לתהליכי שינוי רחבים בחברה הישראלית. המאמר הנוכחי מציע פרשנות משלימה המתייחסת לתיווך חוויית הלחימה באמצעות מנגנונים ארגוניים פנים-צבאיים, אשר מקורם ב"דרך במלחמה הלאומית". מושג זה מתייחס לשיטה המועדפת על מדינה לארגון כוחותיה הצבאיים והפעלתם. בדרך המלחמה הלאומית ישנם מרכיבים קבועים ומכיבים משתנים: המרכיבים הארגוניים הקבועים כוללים את שיטת הגיוס של החיילים, פיתוח המפקדים וארגון היחידות לקרב. המרכיב המשתנה הוא לחימה פוסט-הרואית אשר מקורה חיצוני לצבא. השפעת גורמים אלו מעצבת הביטוס צבאי ישראלי, אשר ניכר בחוויית הלחימה של גיבורי הסרטים הבאים: "שתי אצבעות מצידון", "בופור", "ואלס עם בשיר" ו"לבנון". בין הסרטים הללו קיים דימיון רב: גיבורם הוא מפקד זוטר בכוחות היבשה, אשר חוויותיו מעוצבות בהתאם למאפיינים ארגוניים בכוחות היבשה של צה"ל. בחוויותיו אלה בולטים אתגרי מנהיגות מול חיילים ותיקים ומפקדים מנוסים, וזאת על רקע חוסר ניסיונו המועצם עקב המעבר מסביבת ההכשרה לסביבת הלחימה. (מתוך המאמר).
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 149-166 |
Number of pages | 18 |
Journal | המרחב הציבורי |
Volume | 15 |
State | Published - 2022 |
IHP Publications
- ihp
- Israel -- Tseva haganah le-Yiśraʼel
- Lebanon War, 2006
- Operation Peace for Galilee, 1982-1985