Abstract
המחקר הנוכחי בחן את התמודדותם הרגשית ואת תפיסותיהם האידאולוגיות של בני נוער שפונו מיישובי גוש קטיף ושל בני נוער המתגוררים ביישובי השומרון, שנתיים לאחר יישום "תוכנית ההתנתקות" (שנערכה באוגוסט 2005). המדגם היה מדגם נוחות ובו נדגמו בני נוער בני 19-15, מהם 58.9 אחוז בנות אשר השתתפו בהתנגדות לפינוי היישובים. במחקר נמדדו מדדי מצוקה נפשית, תפיסת הפינוי כטראומה, וקיצוניות אידאולוגית שהוגדרה כעמדות שלליות כלפי שלטון החוק, כוחות הביטחון, מועצת יש"ע והרבנים ותחושת נתק מהמדינה בעקבות ההתנתקות. הממצאים מלמדים על נטייה להסתגרות אידאולוגית המאופיינת בביקורתיות כלפי שלטון החוק ופנייה לרבנים כסמכות חוקית אלטרנטיבית. כמו כן נמצא קשר בין מצוקה בעקבות הפינוי ובין נטיות אידאולוגיות קיצוניות. טענת המחקר היתה כי שילוב של הסתגרות אידאולוגית ומצוקה נפשית עלולים להיות מסוכנים הן למתבגר והן לחברה הישראלית. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 431-453 |
| Number of pages | 23 |
| Journal | חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית |
| Volume | 29 |
| Issue number | 4 |
| State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Forced migration -- Gaza Strip -- Gush Katif
- Forced migration -- Israel -- Psychological aspects
- Ideology