מעורבות רופאי ילדים מהקהילה בטיפול בתחלואה רגשית והתפתחותית של ילדים

יעל אשכנזי, רחל ניסנהולץ-גנות, בת שבע הס, צחי גרוסמן, רעיה כהן (Editor)

Research output: Book/ReportBook

Abstract

"תקציר: רקע: בישראל יש מערך מסודר לאבחון ילדים עם בעיות התפתחות ולטיפול בהם. מערך זה בנוי משלושה רבדים, ובראשו – המכונים להתפתחות הילד. במכונים אלו עובד צוות מקצועי מגוון הכולל רופאים מתחומי התמחות אחדים ומטפלים במקצועות בריאות, כגון פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק. מקצת המכונים שייכים למשרד הבריאות ומסונפים לבתי חולים ממשלתיים, ורובם שייכים לקופות החולים. הרובד השני הוא היחידות להתפתחות הילד המופעלות על ידי עמותות, מתנ“סים וקופות החולים, והרובד השלישי הוא המטפלים הפרטיים. העומס על המכונים להתפתחות הילד גדול, וזמני ההמתנה אליהם ארוכים. דוח מבקר המדינה מ-2017 עסק בבעיה זו וקבע שזמני ההמתנה לאבחון וטיפול בתחום התפתחות הילד חורגים בהרבה מאלה שקבע משרד הבריאות (עד שלושה חודשים) ולעיתים מגיעים לשנה ויותר. לנוכח העומס במכוני התפתחות הילד פנה המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, בשיתוף איגוד רופאי הילדים, אל מכון מאיירס- ג‘וינט-ברוקדייל, והזמין מחקר שנועד לבחון באיזו מידה רופאי הילדים בקהילה יכולים להיות מעורבים בתחום זה ולתרום לקידום הטיפול בילדים עם קשיי התפתחות. דיון: מנהלי המכונים שרואיינו היו רוצים לראות מעורבות רבה יותר של רופאי הילדים בתחום התפתחות הילד. הם היו מעוניינים לעבוד מול גורם רפואי בקהילה שהפנה את הילד לאחר שהפעיל שיקול דעת בעניין טיבה של הבעיה שהילד מתמודד איתה ובעניין נחיצות ההפניה. לדעתם של מנהלי המכונים תפקידם של רופאי הילדים בקהילה הוא הפניית ילד לבדיקות רלוונטיות וטיפול במקרים קלים על ידי הדרכת ההורים איך להתמודד עם הבעיה. לצד זאת, המרואיינים מציינים גם את החסמים שלתפיסתם מונעים מרופאי הילדים בקהילה או מקשים עליהם למלא את התפקיד שהיו רוצים שימלאו – מחסור בזמן, אופן התגמול ומחסור בידע. בעיות אלו עלו כבעיות קריטיות. למרואיינים יש ביקורת על כך שתוכניות התמחות ברפואת ילדים אינן כוללות די חשיפה לקהילה ולתחום התפתחות הילד. המרואיינים הדגישו שאין להם ציפייה שרופא הילדים בקהילה ימלא תפקיד של רופא התפתחותי. הם מצפים שימלא את תפקיד רופא הילדים ושיתייחס לבעיות בתחום התפתחות הילד כמו שהוא מתייחס לבעיות אחרות. ה. הרופאים יעבירו מידע רלוונטי למכונים באמצעות ההפניה הכתובה שתכלול מידע על מצבו הבריאותי של הילד, מחלות קודמות, אשפוזים קודמים אם היו, מחלות במשפחה וכן מידע הקשור להתפתחות הילד, למשל עקומות גדילה, היקפי ראש ואף מידע שקשור להיריון. מעורבותם של גורמים נוספים באיתור ילדים עם עיכובים התפתחותיים: מן הראיונות ניתן להבין שברוב המקרים רופאי הילדים אינם הראשונים לאתר עיכובים התפתחותיים אצל הילדים שבטיפולם. הגורמים הפעילים בתחום זה הם בעיקר אחיות טיפת חלב וגננות (נוסף על ההורים). בעיות שמגבירות את העומס על המכונים: המכונים להתפתחות הילד עובדים בעומס רב. בין הבעיות המעצימות את העומס על המכונים אפשר למנות: הפניית ילדים לא מתאימים ובעיות במערכות שירותים אחרות, למשל מערכת החינוך, המשתמשות במערך להתפתחות הילד עקב מחסור בכוח אדם (למשל מחסור במורים וסייעות). המלצות ■ מומלץ להכניס את תחום התפתחות הילד לתוכניות ההתמחות ברפואת ילדים. כמו כן חשוב למצוא את הדרך להקנות ידע ולחשוף לתחום זה גם את רופאי הילדים שכבר סיימו את ההתמחות. ■ מומלץ לתת לרופאים את האפשרות לערוך מפגשים ארוכים יותר עם ילדים שיש בעניינם חשש לעיכוב התפתחותי, ועם הוריהם, ולתגמל את הרופאים על הזמן הזה. ■ מומלץ לבדוק את האפשרות לקדם ”ביקור בריא“ תקופתי של ילדים אצל רופאי הילדים. ”ביקור בריא“ יאפשר לרופאי ילדים לפגוש את הילדים בריאים ורגועים, ולא במצבי חולי. כמו כן יאפשר לבצע בדיקות סקר ולעקוב אחר התפתחות הילדים. ”הביקור הבריא“ מותנה בהקצאת מקורות תקציב הולמים מקופות החולים. כדאי לבדוק את האפשרות של שילוב אחיות או אנשי מקצוע אחרים שיוכלו לסייע בבדיקות הסקר. ניתן גם להכניס אנשי מקצוע בתחום התפתחות הילד לטיפות החלב כדי להגביר את איתור הילדים עם בעיות התפתחות. ■ מומלץ לחזק ולפתח בקופות החולים מסלולי התייעצות (למשל ייעוץ וירטואלי) שבעזרתם יוכלו רופאי הילדים להתייעץ עם מומחים בתחום התפתחות הילד ללא פנייה למכונים. ■ חשוב להשלים את תמונת מעורבותם של רופאי ילדים בתחום זה על ידי מחקר שבו ירואיינו רופאי הילדים עצמם וכן האחראים לרפואת הילדים בכללותה בקופות החולים". --- חסמים להרחבת מעורבותם של רופאי ילדים באבחונים ובטיפול בתחום התפתחות הילד המרואיינים העלו כמה חסמים מרכזיים המונעים מרופאי הילדים בקהילה להיות מעורבים יותר בכל הקשור לאבחון ועיסוק בהתפתחות הילד: 1 .אין להם די זמן – החסם החמור ביותר בעיני המרואיינים; 2 .הם אינם מתוגמלים כראוי על מעורבות רבה יותר; 3 .אין להם די ידע קליני. דרכים אפשריות להגברת מעורבות רופאי הילדים: בראיונות עלו דרכים אחדות להגברת מעורבות רופאי הילדים בתחום, למשל: 1 .הכנסת התחום לתוכניות ההתמחות ברפואת ילדים או הכשרת רופאים שמתעניינים בתחום; 2 .מתן ייעוץ וירטואלי של רופאים מומחים לרופאי הילדים לפי צורך; 3 .מתן תמריץ לרופאי הילדים כדי שיבצעו בדיקות סקר בקרב ילדים. מטרת המחקר: מטרת מחקר זה היא לבחון ולתאר את תפיסותיהם של מנהלי המכונים להתפתחות הילד בנוגע לתפקידם הנוכחי של רופאי ילדים בקהילה בתחום התפתחות הילד ובנוגע למעורבות הרופאים בתחום. תפיסת מנהלי המכונים נבחנה מן ההיבטים של עבודת המכונים. אלו היו שאלות המחקר: ■ מהי המעורבות בפועל ומהי המעורבות הרצויה של רופאי ילדים בקהילה בתחום התפתחות הילד? ■ באיזו מידה רופאי ילדים יכולים למנוע הפניות מיותרות למכונים להתפתחות הילד? ■ אם מעורבות גדולה יותר של רופאי ילדים בתחום זה רצויה, איזו הכשרה ואילו משאבים נוספים נדרשים כדי שרופאי הילדים יוכלו אכן להיות מעורבים יותר?. שיטת המחקר: המחקר נערך באמצעות ראיונות חצי מובנים. בשלב הראשון נערכו ראיונות מקדימים עם 7 מנהלים מתחום התפתחות הילד ורפואת ילדים בארבע קופות החולים ובמשרד הבריאות. בשלב השני נערכו ראיונות עם 15 מנהלי מכונים, 12 מהם מנהלי מכונים בקופות החולים ו-3 מנהלי מכונים של משרד הבריאות. ערך ניתוח תוכן במטרה לאתר תמות מרכזיות. הראיונות מהשלב הראשון נותחו בנפרד על ידי שלוש החוקרות שבצוות המחקר, ולאחר מכן נערך דיון כדי להגיע להסכמה בנוגע לחלוקה לקטגוריות. המחקר קיבל את אישורה של ועדת האתיקה של מכון מאיירס-ג‘וינט-ברוקדייל. ממצאים: מעורבותם של רופאי הילדים מהקהילה בתחום התפתחות הילד. בקרב המרואיינים הייתה הסכמה רחבה שמעורבותם של רופאי הילדים מהקהילה בתחום זה מועטה ביותר. המרואיינים היו רוצים מעורבות רבה יותר של רופאי הילדים, בין היתר בדרכים אלו: א. הרופאים יערכו בירור רפואי ראשוני ויפנו לבדיקות מקדימות רלוונטיות. ב. הרופאים יהוו כתובת להורים מודאגים ויספקו הדרכה וייעוץ במקרים של בעיות התנהגות והתפתחות קלות. ג. במקרים קלים רופאי הילדים יפנו ישירות למטפלים, למשל לקלינאי תקשורת של הקופה או מטעמה – בעת כתיבת הדברים הקופות מגבילות את יכולתם של הרופאים הראשוניים, ובהם רופאי הילדים, להפנות ילדים ישירות למטפלים. ד. הרופאים יפעילו שיקול דעת רב יותר לפני הפניית ילדים למכונים להתפתחות הילד, ולא יפנו אותם אוטומטית בעקבות בקשה או דרישה של ההורים או המלצה של גננת או אחות טיפת חלב. גישה שונה בשאלה זו עלתה אצל מיעוט מן המרואיינים, ולפיה מאחר שלרופאי הילדים אין די ידע בתחום זה, הם עלולים לגרום לנזק וכלל לא רצוי שיסננו את הבקשות להפנות ילדים למכונים.
Original languageHebrew
Place of Publicationירושלים
Number of pages32
StatePublished - 2020
Externally publishedYes

Publication series

Nameדמ
Publisherמאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
Volume20-823

ULI Keywords

  • uli
  • Child health services -- Israel
  • Developmental disabilities -- Israel
  • Pediatricians -- Israel

Cite this