ממונולוגיזם לרב-קוליות: נרטיב האנדרוגינוס בשירת נשים ישראלית ומקורותיו המיתולוגיים

    Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

    Abstract

    המאמר מתחקה אחר עקבות של שתי פרדיגמות מיתוס האנדרוגינוס, בשירת נשים ישראלית: סיפור בריאת האדם במקרא ובמדרש, לעומת המיתוס האפלטוני והדיו בכתבים הפמיניסטיים. שתיהן שימשו בסיס למודלים מגדריים בתרבות האירופאית, ושתיהן משתקפות בשירת הנשים הישראלית. בגרסתו של אפלטון, בדיאלוג "המשתה", האלים האכזריים מנסרים את האנדרוגינוס לשני חצאים: גברי ונשי. שניהם חווים את אובדן השלמות כטרגדיה ומתייסרים מחוסר שלמותם. במקרא ובמדרשים, הנסירה החוצה מיטיבה עם האדם הראשון, המקבל "עזר כנגדו" ואופציה של תקשורת איתו. מן הפרדיגמה הראשונה, החצייה כטרגדיה, מתפתחות הפנטזיות על ייחוד האנדרוגינוס בגנוסטיקה, בנצרות, וגם בכתבים של הפמיניזם הרדיקלי. השירים האנדרוגיניים של יונה וולך משקפים מסורת זו. לעומת זאת, בשיר של המשוררת הישראלית הצעירה סיוון הר-שפי, משתקפת הפרדיגמה השנייה, לפיה ההפרדה בין שני חצאי האנדרוגינוס הינה התנאי לפגישתם פנים מול פנים, לדיאלוג. (מתוך המאמר)
    Original languageHebrew
    Journalמורשת ישראל
    Volume12 (תמוז תשע"ה, יוני 2015), עמ' 141-161
    StatePublished - 2015

    Cite this