Abstract
ארץ ישראל ממוקמת במעבר מהאזור האקלימי הלח-למחצה לאזור הצחיח-למחצה והצחיח. באזורים אלו מיעוט המשקעים יוצר תנאים יובשניים, המאופיינים במחסור במים זמינים הן לצומח הטבעי והן לגידולים החקלאיים. למרות התנאים הללו, יש עדויות ארכאולוגיות והיסטוריות לקיומן של תרבויות באזורים היובשניים של ארץ ישראל במשך דורות רבים. נשאלת השאלה כיצד הצליחו תרבויות קדומות אלה לקיים חקלאות משגשגת בתנאי קיצון אלו. באזורים הצחיחים-למחצה פני השטח מורכבים ממשטחי סלע, מסדקים, מכיסי קרקע ומעמקים. משטחי הסלע האטימים משמשים מקור ליצירת נגר. הסדקים, כיסי הקרקע והעמקים משמשים מבלע, הקולט את מי הנגר העילי. במרחבי המבלע זמינות המים גבוהה באופן משמעותי, ולכן ניתן לראות, כי במרחבים אלו נוצרה החקלאות הקדומה: “עציצים” בסדקים, “אדנית” בטרסות קטנות שלמרגלות משטחי סלע ושדות למרגלות מדרונות סלעיים. באזורים הצחיחים הגשם יורד בעוצמה גבוהה בפרק זמן קצר. הגשם פוגש במשטחי סלע אטומים או בפני שטח אבניים חשופים מצומח ורגישים לחבטת טיפת הגשם. מפגש זה גורם להיווצרות קרום פיזיקלי, המקטין את יכולת החידור. יוצא אפוא כי באירועי גשם אלו פני השטח הסלעיים או פני השטח האבניים החשופים מצומח יוצרים נגר עילי. בחינה של תפרוסת החקלאות הקדומה מראה כי היא הוקמה באזורים שבהם קיימת תשתית של מסלע מייצרת נגר. החקלאים הקדמונים שיפרו את היווצרות הנגר העילי על ידי סדרת פעולות של פינוי אבנים מפני השטח, לצורך הגדלת אפקט חבטת הטיפה והגברת היווצרות הנגר העילי. נוסף על כך נקטו החקלאים הקדמונים בפעולות של רישות המדרון בתעלות, לצורך הגברת יעילות העברת הנגר אל החלקות החקלאיות שבעמקים. מכאן שהסלע הוא ה”סוד” לקיומה של חקלאות עתיקה באזורים היבשים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 38-46 |
| Number of pages | 9 |
| Journal | מחקרי הנגב, ים המלח והערבה |
| Volume | 14 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2022 |
IHP Publications
- ihp
- Agriculture, Ancient
- Climatic changes
- Precipitation (Meteorology)
- Rocks
- Runoff