Abstract
מאמר זה מבקש לאפיין את אופי ההתנהגות של שלושה מהמגזרים המרכזיים בחברה הישראלית-יהודית: ציונית-חילונית, חרדית ודתית-לאומית. האופי הטיפולוגי יאופיין רעיונית-אידיאולוגית-תיאולוגית, לא סוציולוגית. יש שתי זהויות יהודיות: היהודי התנ"כי והיהודי-החז"לי. הזהות הראשונה התאפיינה באתוס אופנסיבי הכולל ערכים כמו עבודה, צבא ומלחמה. הזהות היהודית-חז"לית מאופיינת באתוס דפנסיבי, כאשר הערך היחיד המצוי בה הוא לימוד התורה. אין לנתק את הטקסט מהקונטקסט, ולכן יש לקרוא את ספרות חז"ל בקונטקסט של כישלון המרד הגדול, מרד התפוצות ומרד בר כוכבא. כעת נטלו חז"ל את שרביט ההנהגה והם ממירים את האתוס התנ"כי-אופנסיבי בחז"לי-דפנסיבי. מסקנת המאמר היא: האתוס הציוני-חילוני הינו אתוס תנ"כי-אופנסיבי נטול האמונה הדתית; האתוס הציוני-דתי הוא אתוס תנ"כי-אופנסיבי בתוספת הדתיות; והאתוס החרדי הינו האתוס החז"לי-דפנסיבי. כך מתנהלת לה החברה היהודית במדינת ישראל בהווה, על פי מודלים של זהות יהודית ואתוס מן העבר. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 38-68 |
| Number of pages | 31 |
| Journal | סוגיות חברתיות בישראל: כתב עת לנושאי חברה |
| Volume | 17 |
| State | Published - 2014 |
IHP Publications
- ihp
- Bible
- Israel -- Social conditions
- Jews -- Identity
- Rabbinical literature
- Religious Zionism
- Ultra-Orthodox Jews
- Zionism