מגדל בבל כמשל

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב (Pieter Bruegel de Oude; 1525–1569) מוכר בעיקר בשל ציוריו המתארים את חיי האיכרים בפלנדריה, שבעיניו היו פשוטים וגסים. בנוסף לכך, הוא הרבה לצייר נופים המתארים את גודלו ועוצמתו של הטבע, בניגוד לאפסות האדם, המתהלך באותם נופים. בין ציוריו אלו צייר שלוש פעמים את המגדל הראשון בעולם, הלא הוא מגדל בבל (על פי המתואר בספר בראשית יא, א), ומיקם אותו בנוף של עירו אנטוורפן. ברויגל האב אינו נמנה עם הציירים שעוסקים בסצנות מקראיות כנושא אופייני, אם כי יש לציין שסיפור מגדל בבל ולקחו תואמים את השקפת עולמו הכללית על יצר לב האדם בפרט ועלה תכונות האנושיות בכלל. למרות תואם זה עולה בכל זאת השאלה מדוע עסק דווקא בסיפור מקראי של מגדל בבל, בייחוד לאור הפסימיות שאופפת את הסיפור, המנוגדת לרוח הרנסנס האופטימית ולגישת השלמות והאידיאליזציה של התקופה. מאמר זה מבקש לבחון את הצפונות ואת המשמעויות בציורו ה"אנציקלופדיסטי" של פיטר ברויגל האב, "מגדל בבל" (1563), באמצעות שלש גישות תיאורטיות: (1) בחינת מקום הציורשל ברויגל האב בין הגישות הרווחות של אומנים שונים כלפי הטקסט המקראי; (2) המרת הסיפור המקראי (אומנות הזמן) לציור (אומנות המקום) בהשראת התיאוריה של המחזאי ואיש הרוח הגרמני גוטהולד אפרים לסינג בספרו "לאוקון"; (3) וניתוח והערכה של הציור"מגדל בבל" מן הבחינה האסתטית לאור הגישה הפורמליסטית של חוקר תולדות האומנות השוויצרי היינריך ולפלין, המוצגת בספרו "מושגי יסוד בתולדות האומנות". ניתן להגדיראת המגדל שעומד במרכזו של הסיפור המקראי ובציור המדובר כאביו מולידו של גורד השחקים המודרני – המבנה הארכיטקטוני הגבוה הפך לסמל בלילת השפות והיעדר התקשורת הוורבלית הבין־אישית, שהתרחבה להיעדר קשר בין עמים ללאומים. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)24-42
Number of pages19
Journalארכיטקסט
Volume11
StatePublished - 2023

IHP Publications

  • ihp
  • Architecture and society
  • Architecture, Ancient
  • Art, Renaissance

Cite this