Abstract
רובן של סוגיות התלמוד שימרו מספר נוסחים אלטרנטיביים, ולכן ביקרת נוסח היא חלק מהותי מכל פירוש לתלמוד. בחידושיו הביא הרמב"ן ציטוטים רבים מתורת קודמיו: הרי"ף, רש"י, הראב"ד, הרמב"ם וחכמי צרפת. הבקיאות של הרמב"ן חוצה גבולות גיאוגרפיים, ואינה מבחינה בין המסורות ובתי המדרש השונים. עובדה זו מחדדת את בעיית הנוסח, שכן לנגד עיני הרמב"ן עמדו בנוסף לדעות שונות, גם נוסחים מנוגדים הנובעים מצינורות המסירה השונים. כתוצאה מכך חייב היה הרמב"ן לסמן את הנוסח המועדף מבחינתו. בחלק מן המקרים נימק הרמב"ן את בחירתו באמירה בעלת אופי כוללני. מטרת המאמר היא לנסות ולהתייחס לאותם כללי נוסח, ולקבוע אם עקרונות אלו הנחו את הרמב"ן באופן עקיב בהליך הברירה בין הנוסחים השונים.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 189-217 |
Number of pages | 29 |
Journal | JSIJ |
Volume | 6 |
State | Published - 2007 |
IHP Publications
- ihp
- Criticism, Textual
- Nahmanides -- approximately 1195-approximately 1270
- Proofreading
- Talmud Bavli -- Bava Mezia
- Talmud Bavli -- Commentaries