לא רק מתווכים: התקשורתיזציה של הביטחון בישראל מאז 1973

מלחמת יום הכיפורים נחשבת לקו פרשת המים מבחינת תפקודה של התקשורת הישראלית בסיקור ענייני צבא וביטחון. במלחמה החל תהליך הדרגתי ומתמשך שבמסגרתו נהפכה התקשורת ממתווך סביל לסוכן חברתי פעיל. שלוש מטרות יש למחקר היסטורי זה, המבוסס על טקסטים עיתונאיים ועל מסמכים רלוונטיים מהעשורים האחרונים: ראשית, לזהות ולנתח את השלבים המשמעותיים בהתפתחות דינמית זו. שנית, למקם את התנהלותה של התקשורת הישראלית בכל שלב בהקשר של התפתחויות חברתיות, פוליטיות, כלכליות, טכנולוגיות ותרבותיות בישראל ובעולם המערבי. ושלישית, לזהות את ההשלכות של התפתחויות אלה ביחסי חברה־צבא בישראל לטווח הארוך. הדיון בהתפתחותה של התקשורת כסוכן חברתי במאמר זה נוגע בשני היבטים עיקריים: האחד, השיח התקשורתי והציבורי בנושא מדיניות הביטחון וסוגיות ביטחוניות; השני, אופני הסיקור התקשורתי של מערכת הביטחון בכלל וצה״ל בפרט. בעידן שבו הרשתות החברתיות מספקות מידע רב לחלק משמעותי מן הציבור, בישראל כמו במדינות אחרות, יש להדגיש כי מאמר זה מתמקד בעיקרו בארגוני תקשורת. משמע, בגופים הממוסדים המעסיקים כתבים וכתבות, עורכים ועורכות ובעלי מקצוע בתחומי איסוף המידע והפצתו. ארגוני תקשורת אלה מפיצים את המידע בערוצים שונים – באתרי חדשות באינטרנט, בשידורי רדיו וטלוויזיה וגם, במידה הולכת ומצטמצמת, בעיתונים וכתבי עת מודפסים. ארגוני תקשורת אלה מסתייעים במידע מן הציבור, ובכלל זה גם מידע המופץ ברשתות החברתיות. בעשורים האחרונים עלו על סדר היום הציבורי בישראל נושאים ביטחוניים ואירועים צבאיים אשר נחשפו לראשונה ברשתות החברתיות. אך בתוך זמן קצר נכללו גם בסדר היום של התקשורת הממוסדת, שבה עוסק מאמר זה. מילות מפתח נוספות: מאזולני (Mazzoleni), סוכן חברתי, תקשורת מגויסת, מיליטריזם אזרחי, מחדל, פרשת פינטו, תוכנית אורנים הגדולה, מלחמות אין ברירה, מלחמת בררה, הלכת שניצר, מנטליות המצור, השיח הציבורי, עיתונות חופשית, בוגרי קורס טיס, מאווי מרמרה, המצלמה רואה הכול, בית הספר הצבאי לתקשורת, תרבות של שיח ביקורתי