טקסט בדיוני מול דוקומנט חברתי: 'כל הכפר שכב על הארץ מרוב צחוק': עיצוב הומור ביומני פועלים 'מחיינו' מול עיצובו ב'רומן רוסי' של מאיר שלו

מטרתו של מאמר זה היא להשוות בין טקסט תיעודי-חברתי, יומנים של פועלים מן העלייה השלישית 'מחיינו' מול רומן 'רומן רוסי' שמתאר את חייהם של חלוצים ופועלים בארץ ישראל ונשען על חומרי תעודה כגון אלו שמופיעים ביומני הפועלים. המכנה המשותף בשני הטקסטים המצביע על ארשת חמורת סבר מעלה את השאלה, האם היה מקום להומור ביומני הפועלים ומנגד האם יש מקום להבעות הומוריסטיות בעיצובן של דמויות חלוציות הפועלות בשמה של האידיאולוגיה הציונית ובתנאי מחייה קשים למען הכלל, יישוב ארץ ישראל. ביומני הפועלים יש מאפיינים הומוריסטיים לרוב מעודנים שמטרתם לבקר את חברי הקבוצה ו/או את ראשיה. בטקסט הספרותי, ב'רומן רוסי', בניגוד ליומני הפועלים, המאפיינים ההומוריסטיים מצויים בשפע, סמויים וגלויים, ולעיתים מבקרים באופן בוטה תופעות חברתיות בחברה הישראלית בעבר ובהווה. ניכר כי שלו שולט היטב בשיח ההיסטורי חברתי של החלוצים. הוא משתמש בו ונשען עליו מתוך כוונה ועניין לבקר נושאים חברתיים, אידיאולוגיים וערכיים, במציאות החברתית האקטואלית. אולם באותה מידה הוא מתאר את השיח החלוצי ומבקר אותו בהשתמשו בכלים בדיוניים הלקוחים מהשיח האמנותי, כמי שמבקש להאיר באור שונה ו'אחר', עובדות ומיתוסים שהתהוו על אודות תקופת החלוצים. על-ידי כך מבקש הרומן להעמיד עובדות ומיתוסים חלוציים לשיח ציבורי מחודש. ברובד הגלוי בוחר שלו בדרכי הבעה של הומור, סאטירה ופנטזיה כדי לתאר הוויית חיים המעוגנת בתקופת עבר.