Abstract
אחד מכלי הפולמוס המרכזיים של האורתודוקסים האנטי-ציונים כנגד התנועה הציונית היה מדרש שלש השבועות על הפסוק בשיר השירים (ב, ז): "השבעתי אתכן בנות ירושלים... אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". מדרש זה מופיע בכמה גירסאות, שהמפורסמת ביותר בהן מופיעה במסכת כתובות בתלמוד הבבלי. שלושת השבועות מופיעים במדרש כעבירות הלכתיות (לעלות בקבוצות גדולות לארץ ישראל). שלושת השבועות הטביעו את חותמן לא רק על הפולמוס האנטי ציוני, אלא גם על ההגות היהודית בתקופות מוקדמות יותר. התפיסה המשותפת לכל הפרשנויות הללו היא כי 'שלוש השבועות' הן יוזמה אלוקית כפשט המדרש. המאמר עוסק בפרשנותו הייחודית של הרב הליטאי יהושוע יוסף פרייל (1857-1896) שהתנגד למשנתו לאומית-חילונית של אחד העם, לשלושת השבועות, שלטענתו הנן מדיניות מכוונת של חז"ל לתקופת הגלות, שמגמתה למנוע התפרצות לאומית כושלת, שאחריתה משבר גשמי ורוחני עמוק
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 31-45 |
| Number of pages | 15 |
| Journal | מורשת ישראל |
| Volume | 5 |
| State | Published - 2008 |
IHP Publications
- ihp
- Eretz Israel -- History -- 70-638, Destruction of the Second Temple to rise of Islam
- Prail, Yehoshuʻa Yosef -- approximately 1858-1896
- Talmud Bavli -- Ketubbot
- Zionism and Judaism