התפתחות ההוראה המקוונת בהשכלה הגבוהה בישראל כתגובה ללחצי כוחות השוק החופשי והשלכותיה על איכות ההוראה והלמידה

מגפת וירוס הקורונה שהתרחשה בעולם בשנת 2020 וחייבה את המוסדות השונים להשכלה הגבוהה בישראל – כמו בעולם כולו, לאמץ במהירות את שיטת ההוראה המקוונת, העלתה על סדר היום את שאלת יעילותה של שיטת הוראה זו ואת התהייה על השלכותיה לעתיד. מחקר זה מתמקד בסקירת תהליך התפתחותה של ההוראה המקוונת במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית ובוחן האם התפתחות זו נגזרת ממדיניות ציבורית מוסדרת ומגובשת הצופה פני העתיד, או אם תוצאה של אילוצי השוק החופשי והשחקנים השונים הפועלים בו. בנוסף, המחקר מציג "חקר מקרה" של מוסד אקדמי הבוחן את דעתם של הסטודנטים על יתרונותיה וחסרונותיה של ההוראה המקוונת. ממצאי המחקר מעידים כי התפתחות ההוראה המקוונת בישראל הנה תוצאה של צרכים, אילוצים והזדמנויות שהופיעו בשוק החופשי ואינן תוצאה של מדיניות ציבורית סדורה של משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה. למעשה, הופעתם של שלבי ההתפתחות השונים כפי שהוצגו במאמר קשורים לצרכיהם של הסטודנטים, להזדמנויות להשגת תועלת כלכלית וכספית מצד המוסדות להשכלה גבוהה ולמגבלות ולאילוצים המוטלים על הפעילות הכוללת בשוק ההשכלה. כנגזרת מכך, מציג המחקר את השלכותיה השונות של התפתחות בלתי מווסתת זו על איכות ההוראה ועל שביעות רצון הסטודנטים. ממצאי המחקר עולה כי היתרון המשמעותי ביותר עבור הסטודנטים מההוראה המקוונת הוא הגמישות שנוצרה עבורם בדרך הלימוד – הן בנוכחות, הן בהשתתפות, בלבוש ועוד. החיסרון המשמעותי ביותר, עליו דיווחו הסטודנטים הוא היעדר המפגש עם חבריהם לספסל הלימודים. מכאן, שהמחקר שופך אור על דיון מעמיק שצריך וחייב להתקיים בקרב קברניטי ההשכלה הגבוהה והמוסדות האקדמיים על יעוד חדש ואפקטיבי של הקמפוס לאחר משבר קורונה ועל האבחנה בין הווירטואלי לממשי בהוראה האקדמית (מתוך המאמר)