Abstract
מאמר זה בוחן סימפטומים של חרדה ודכאון בקרב בני הדור השני של ניצולי שואה כפונקציה של נסיבות ההישרדות של ההורה הניצול: מקום הימצאותו (גטו, רוסיה, סיביר, מחבוא, חייל או פרטיזן מול - מחנה עבודה, מחנה ריכוז, מחנה השמדה ושבי) ואופן הימצאותו של ההורה בזמן המלחמה (לבד או יחד עם בן משפחה). נבדקים: 207 צאצאים, בנים ובנות להורים ניצולי שואה. מתוכם, 165 משתתפים (%79.7) היו בנים ובנות לזוג הורים ניצולי שואה, ו-42 משתתפים (%20.3) גדלו עם הורה אחד ניצול שואה. ממצאים: לא נמצא קשר בין סימפוטומים של חרדה ודיכאון אצל בני הדור השני לבין מקום הימצאותו של ההורה ומינו של ההורה בזמן השואה. ברם, נמצא קשר מובהק בין אופן הימצאותו של ההורה: בגפו או עם קרובי משפחה לבין סימפטומים של חרדה ודיכאון אצל ילדיו. מסקנות: אופן ההישרדות של ההורה הינו גורם דומיננטי בכל הנוגע לסימפומי החרדה והדיכאון של בני הדור השני. מסקנה זו רלוונטית ביותר למדינת ישראל, בעיקר בעת האחרונה, כאשר העורף הוא החזית החדשה. בנסיבות הללו יש לעיתים צורך לפנות את הילדים והנוער מבתיהם, כאשר ההורים נשארים בבית. יש לשקול עשייה זו לעומק, שכן המחקר הנוכחי מצא כי ההישארות בצמוד לקרוב משפחה בכוחה למזער נזקים. משמע, פינוי ההורה עם ילדיו או לפחות השארת אחים יחד, בעת הפינוי, כוחם יפה למתן את עוצמת הטראומה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 113-133 |
| Number of pages | 21 |
| Journal | סוגיות חברתיות בישראל: כתב עת לנושאי חברה |
| Volume | 16 |
| State | Published - 2013 |
IHP Publications
- ihp
- Anxiety
- Children of Holocaust survivors
- Depression, Mental
- Holocaust survivors -- Medical care
- Holocaust survivors -- Psychological aspects
- Intergenerational relations
- Psychic trauma
- Secondary traumatic stress
- Transference (Psychology)