Abstract
ארץ ישראל תופסת מקום מרכזי בהגותו של הרמב"ן. את הזיקה המופשטת מימש הרמב"ן בגופו כאשר עלה לארץ בסוף ימיו. לא ייפלא אפוא כי גם התלמוד הירושלמי, תלמודה של ארץ ישראל, תפס מקום מרכזי בכתביו. הדיון בקשרים בין הרמב"ן והירושלמי מובא במאמר זה ונערך בשני מישורים: ראשית מתייחס המאמר למתח בין 'גמ' דילן', התלמוד הבבלי, המהווה תשתית הפסיקה, ועליו נסבו חידושי הרמב"ן, ובין המקום החשוב שתפס התלמוד הירושלמי בחיבוריו. ניתן לראות שלמרות העדפתו העקרונית את התלמוד הבבלי שמור לתלמוד הירושלמי מקום חשוב בקביעת הנוסח והפרשנות של התלמוד הבבלי. שנית, מנסה המאמר לעמוד על תרומתו של הרמב"ן להבנה הטקסטואלית של התלמוד הירושלמי וללימודו, ועל ההתקדמות שנעשתה בבית מדרשו בנושא זה.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 25-71 |
Number of pages | 47 |
Journal | שנתון המשפט העברי |
Volume | 23 |
State | Published - 2005 |
IHP Publications
- ihp
- Geonic literature
- Mishnah
- Nahmanides -- approximately 1195-approximately 1270
- Talmud Bavli
- Talmud Yerushalmi