Abstract
לאחר ירידת המסך על בעלי התוספות נוצרה מתודה פרשנית חדשה, שכונתה באשכנז בשם פלפול, ובספרד - עיון. הפער בין הפלפול לתוספות נובע מהתפתחותם של מספר הבדלים חשובים. עקרון יסוד בתוספות הוא ראיית התלמוד כמכלול אחד המחייב הקבלה שיטתית של הלכות סותרות בסוגיות רחוקות. לעומת זאת הפלפול התרחק מהגיון ההלכתי, והתמקד במבנה הסוגיה ובמשמעות הטקסט. לכן הפלפול דן בדברים לגופם, ולא היה בו מקום להשוואה בין מקורות רחוקים. הפלפול ירד גם לדקויות ניתוח ממוקדות יותר, וכתוצאה מכך נאלץ להסתפק בדרישה לקוהרנטיות בתוך הסוגיה עצמה. לשם כך פורקה הסוגיה למרכיביה, ונחשפו-ויושבו-הסתירות הפנימיות בה. גם המיצוי של המהלך ההשוואתי, שהתרחש בבית מדרשם של בעלי התוספות, הוביל ככל הנראה את הפלפול לצמצום גבולות הדיון. הבחנה נוספת בין השיטות מעוגנת בכלי הניתוח של הלומד. הקושיות של בעלי התוספות הן אינטואיטיוויות ומבוססות על ההגיון הישר, ואילו המתפלפלים דנו בסוגיה בצורה שרירותית, על סמך מאגר מוכן של שאלות קבועות. מעבר לכך האיחור בזמן של שיטת הפלפול הוביל לעיסוק לא רק בניתוח הסוגיה, אלא גם בעיון בפרשנים המרכזיים, רש"י תוספות ורמב"ן. עניינו של המאמר בטענה שהמעבר בין שיטת התוספות לשיטת הפלפול התבצעה בצורה הדרגתית, ושהחוליה המחברת בין הגישות נמצאת בתוספות של ר' פרץ בן אליהו מקורביל.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 543-574 |
Number of pages | 32 |
Journal | תרביץ: רבעון למדעי היהדות |
Volume | 84 |
Issue number | 4 |
State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- Jewish law
- Methodology
- Talmud Bavli
- Talmud Bavli -- Study and teaching
- Tosafists