Abstract
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם (1822-1906) נחשב לאבי הטבע המודרני של ארץ-ישראל. בארבעה ביקורים בארץ הוא אסף, תיעד והגדיר מינים רבים של צמחים ובעלי חיים. בניגוד לימי הביניים, שבהם תוכנו של המקרא היה מקובל כמעט אוניברסלית על הכול ולא נשמע ערעור מהותי עליו, במאה התשע-עשרה הגיעה ביקורת המקרא לשיאה והתחזק הערעור באמונה השלמה במהימנותו של המקרא, וניתוח ביקורתי כללי וטקסטואלי של המצחף היה מרכזי במחשבה המערבית של התקופה. מכאן שיש לראות בטריסטרם חלק מתופעה רחבה יותר במאה התשע-עשרה של הארכיאולוגים, חוקרים או אנשי דת הבאים לבדוק את אמינות הפרטים שבתנ"ך, לראות את הקיים ולעמתו עם הסיפורים והעלילות, וכאמור זו כנראה הסיבה שטריסטרם אינו מציג בדרך כלל כמה אפשרויות רלוונטיות לזיהוי, שכן הוא מעוניין לעגן את המסופר בתנ"ך לפי הבנתו ובזיהויו במציאות הקיימת. המאמר בודק את שיטת הזיהוי והפרשנות של טריסטרם למונחי טבע במקרא לאור ספרו "יומן מסע". במחקר עתידי יש להרחיב את היריעה, ולבחון סוגיה זו לאור חיבוריו הנוספים של טריסטרם. השאלה המתעוררת בעקבות סינטזה זו היא: האם אופי הניתוח של טריסטרם למונחי טבע נובע מאופיו ה'יומני' של הספר וממטרת כתיבתו? והאם בחיבוריו האחרים הוא מציע שיטת זיהוי רחבה ומבוססת יותר? (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 285-325 |
| Number of pages | 41 |
| Journal | שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום |
| Volume | 21 |
| State | Published - 2012 |
IHP Publications
- ihp
- Animals -- Identification
- Eretz Israel -- Description and travel
- Nature in the Bible
- Plants -- Religious aspects -- Judaism
- Travelers -- Eretz Israel
- Travelers' writings -- History and criticism
- Tristram, H. B -- (Henry Baker) -- 1822-1906