'החייל אינו זמין כעת': טירונות צבאית, מוסדות טוטליים והטלפון הסלולרי

תקופת הטירונות מהווה ביטוי קיצוני לאופיו של הצבא כ"מוסד כוללני". במהלכה, מצוי החייל בסביבה סטרילית ומבודדת, המנותקת מחיי היומיום ומהמעגלים המשפחתיים והחברתיים באזרחות, במטרה לאפשר את תהליך החברות הצבאי של הפרט. ניידותו של הטלפון הסלולרי, ממדיו הקטנים והזמינות הגבוהה שהוא מאפשר, מאתגרים את יכולתו של הצבא ליצור את הניתוק הנדרש. באמצעות ראיונות עומק עם חיילים ומפקדים קרביים, מבקש המחקר לבחון את האופן שבו השימוש בסלולרי והגבלותיו מעצבים את המרחב הצבאי בתקופת הטירונות בעיני החיילים ומפקדיהם, ואת מגוון האתגרים שהנוכחות הסלולרית מציבה בפניהם. ממצאי המחקר מראים, כי הטלפון הנייד משמש לשמירה על קשר יומיומי עם המעגלים החברתיים והמשפחתיים, לתמיכה ברגעי משבר ולצריכת תכני בידור המספקים חוויה אסקפיסטית. בעיני המפקדים, נוכחותו של הסלולרי בידי החיילים נתפסת כפוגעת בחברות של הטירונים ובטרנספורמציה מפרטים בודדים לקבוצה מגובשת. בנוסף, הסלולרי מאפשר מעורבות מוגברת של הורים, דבר הנתפס בעיני המפקדים כאיום על המבנה ההיררכי הפנים-ארגוני. מזווית אחרת, פוטנציאל הזמינות התמידית בין המפקדים הזוטרים לבכירים נתפס ככזה הפוגע בבניית כושר המנהיגות וקבלת ההחלטות של המפקדים הזוטרים, כחלק מתהליך החברות-הפיקודית. לאור ממצאים אלה נטען, כי השימוש בסלולרי הוא ביטוי להתנגדות לפרקטיקות השליטה, הפיקוח והקולקטיביזציה אותן מפעיל המוסד הכוללני במטרה להפשיט הטירונים מזהויותיהם הפרטיקולריות, אך בו בעת משמש גם להרחבת הפיקוח ולאישור הסדר ויחסי הכוח המוסדיים. (מתוך המאמר)