TY - BOOK
T1 - הדרך אל הפנתיאון
T2 - אצ"ל, לח"י וגבולות הזיכרון הישראלי
AU - לבל, אודי
N1 - בשער גם: המכללה האקדמית ספיר, מרכז מורשת מנחם בגין.
PY - 2007
Y1 - 2007
N2 - "לא אכיר באצ"ל" פסק דוד בן גוריון בעת שנדרש לשלוח מכתבי תנחומים, להחליט על סיוע המדינה למשפחות החללים ולאפשר את הנצחתם בנוף הישראלי, בספרי הלימוד, בספרי 'יזכור' ועל קירות בתי 'יד לבנים'.חללי האצ"ל, כמו חבריהם מהלח"י, נשארו מחוץ לזיכרון הממלכתי, שלא כעמיתיהם מה'הגנה' ומצה"ל.הספר עוקב אחר מקומם של לוחמי וחללי האצ"ל והלח"י בזיכרון הישראלי. חברי מחתרת אלמונים בחייהם שנאלצו להישאר אלמונים גם במותם, עת הכריע בן גוריון כי ייקברו 'מחוץ לחלקה הצבאית בבית העלמין' וקבע את היחס אליהם כאל מתאבדים הנקברים מחוץ לגדרות בית הקברות היהודי. גם גיבורי המחנה הרוויזיוניסטי הישראלי לא מצאו את מקומם בפנתיאון הישראלי.הדרך אל הפנתיאון: אצשתפו אותישליחת קישור לספר בדואר אלקטרוני לחברים באמצעות תוכנת הדואר שלך, ללא טופסמשיקולים פוליטיים גורשו חללי האצ"ל והלח"י מ'מגש הכסף' הישראלי וקרוביהם לא נעשו חלק מ'משפחת השכול' הממלכתית. לפיכך הם נדרשו להנצחה מחתרתית, חוץֿממסדית, ולמפעלי זיכרון חלופיים. רק לאחר עזיבתו של בן גוריון את ראשות הממשלה התאפשר שילובם האטי בזיכרון הציבורי, תהליך שהתעצם ב'עידן התיקון' בהנהגתו של ראש הממשלה מנחם בגין.הספר עוסק בזיקת הזיכרון הציבורי לעצמה ולדומיננטיות הפוליטית ובקשר שבין שכול לאומי ללגיטימציה פוליטית וחברתית. הוא מאיר את שיקוליהן והתנהלותן של ממשלות ישראל בהחלטותיהן בפרשיות שונות כגון הטבעת האנייה 'אלטלנה', עיצוב מדיניות הטיפול במשפחות החללים, העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי, חקירת רצח ארלוזורוב ועוד.הספר מצביע על 'אחרים' בזיכרון הציבורי שמצאו עצמם מחוץ למותגי ה'ממלכתיות' ו'מגש הכסף' ועוקב אחר תהליכי מחיקת הזיכרון ומאמצי הכניסה אליו - זיכרון ממלכתי שעוצב בקפידה בידי מפלגה (מפא"י) שעשתה בו כבתוך שלה, עת החליטה כי 'לפנתיאון הלאומי אין מכניסים כל אדם'. וכל זאת כדי שהתודעה הציבורית תזהה מפלגה יחידה (מפא"י) ומנהיג יחיד (דוד בן גוריון) עם מפעל הקוממיות. הוא מצביע על כך שהשכול וההנצחה הלאומית - מתחמים ישראליים מקודשים - עוצבו על פי שיקולים פוליטיים, רציונליים וציניים.שכול ישראלי - סדרת ספרים מאת ד"ר אודי לבל, היוצאת לאור בהוצאת כרמל. עניינה: הפוליטיקה של השכול, של הזיכרון ושל ההנצחה בישראל; הפוליטיקה של הזיכרון הישראלי; ההתנהגות הציבורית של משפחות שכולות; ניהול הרגשות וגבולות הביטוי של החוֹוים את האבדן; הריבוד, הדמוגרפיה וההיררכיה של השכול; שכול צבאי ואזרחי; שכול יהודי ושכול ישראלי.ד"ר אודי לבל, יליד תל אביב (1973), סיים את לימודי התואר השלישי בקינג'ס קולג', אוניברסיטת לונדון (2001). חוקר ומרצה לפסיכולוגיה פוליטית ולמדע המדינה. עוסק בחקר השכול, הזיכרון וההנצחה; ביחסי צבא, חברה ותקשורת; בתרבות ובהתנהגות פוליטית.חוקר ומלווה את זירת השכול הישראלית במשקפיים ייחודיים ובחדות מחקרית. מחקריו משלבים ראייה רב תחומית המטיבה לפצח ולגעת בעצביה של החברה הישראלית: חברה הנלחמת על קיומה תוך התעקשות הרואית לקיים בתוכה תרבות דמוקרטית ופּלוּרליסטית.מרצה במכללה האקדמית ספיר ובמכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל, חוקר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (ICT) שבמרכז הבינתחומי הרצליה. מחברם של הספרים: Politics of Memory (2007, Routledge, London); הזעם והפיוס (עם שלי גפן ונתי רונאל, 2004, אוניברסיטת תל אביב); פוליטיקה של שכול (עם גדעון דורון, 2003, הקיבוץ המאוחד). ערך את הספרים Communicating Security - Military Relations in Israel (2007, Routledge, London); בצל ההתנתקות (עם חיים משגב, 2007, הוצאת כרמל והמכללה האקדמית נתניה); ביטחון ותקשורת - דינמיקה של יחסים (2006, מכון בן גוריון בשדה בוקר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב);סדרת ספריו שכול ישראלי מבוססת על מחקריו ומאמריו שפורסמו בכתבי עת מדעיים בארץ ובעולם.הדרך אל הפנתיאון, אצ"ל, לח"י וגבולות הזיכרון הישראלי מאת אודי לבל בהוצאת כרמל, המכללה האקדמית ספיר ומרכז מורשת מנחם בגין. בעטיפה: מנחם בגין על רקע לוח זיכרון שמוצב בבית הכנסת 'אחדות ישראל' בירושלים. הספר יצא לאור בסיוע: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יד טבנקין - המרכז המחקרי, הרעיוני והתיעודי של התנועה הקיבוצית, המרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון.
AB - "לא אכיר באצ"ל" פסק דוד בן גוריון בעת שנדרש לשלוח מכתבי תנחומים, להחליט על סיוע המדינה למשפחות החללים ולאפשר את הנצחתם בנוף הישראלי, בספרי הלימוד, בספרי 'יזכור' ועל קירות בתי 'יד לבנים'.חללי האצ"ל, כמו חבריהם מהלח"י, נשארו מחוץ לזיכרון הממלכתי, שלא כעמיתיהם מה'הגנה' ומצה"ל.הספר עוקב אחר מקומם של לוחמי וחללי האצ"ל והלח"י בזיכרון הישראלי. חברי מחתרת אלמונים בחייהם שנאלצו להישאר אלמונים גם במותם, עת הכריע בן גוריון כי ייקברו 'מחוץ לחלקה הצבאית בבית העלמין' וקבע את היחס אליהם כאל מתאבדים הנקברים מחוץ לגדרות בית הקברות היהודי. גם גיבורי המחנה הרוויזיוניסטי הישראלי לא מצאו את מקומם בפנתיאון הישראלי.הדרך אל הפנתיאון: אצשתפו אותישליחת קישור לספר בדואר אלקטרוני לחברים באמצעות תוכנת הדואר שלך, ללא טופסמשיקולים פוליטיים גורשו חללי האצ"ל והלח"י מ'מגש הכסף' הישראלי וקרוביהם לא נעשו חלק מ'משפחת השכול' הממלכתית. לפיכך הם נדרשו להנצחה מחתרתית, חוץֿממסדית, ולמפעלי זיכרון חלופיים. רק לאחר עזיבתו של בן גוריון את ראשות הממשלה התאפשר שילובם האטי בזיכרון הציבורי, תהליך שהתעצם ב'עידן התיקון' בהנהגתו של ראש הממשלה מנחם בגין.הספר עוסק בזיקת הזיכרון הציבורי לעצמה ולדומיננטיות הפוליטית ובקשר שבין שכול לאומי ללגיטימציה פוליטית וחברתית. הוא מאיר את שיקוליהן והתנהלותן של ממשלות ישראל בהחלטותיהן בפרשיות שונות כגון הטבעת האנייה 'אלטלנה', עיצוב מדיניות הטיפול במשפחות החללים, העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי, חקירת רצח ארלוזורוב ועוד.הספר מצביע על 'אחרים' בזיכרון הציבורי שמצאו עצמם מחוץ למותגי ה'ממלכתיות' ו'מגש הכסף' ועוקב אחר תהליכי מחיקת הזיכרון ומאמצי הכניסה אליו - זיכרון ממלכתי שעוצב בקפידה בידי מפלגה (מפא"י) שעשתה בו כבתוך שלה, עת החליטה כי 'לפנתיאון הלאומי אין מכניסים כל אדם'. וכל זאת כדי שהתודעה הציבורית תזהה מפלגה יחידה (מפא"י) ומנהיג יחיד (דוד בן גוריון) עם מפעל הקוממיות. הוא מצביע על כך שהשכול וההנצחה הלאומית - מתחמים ישראליים מקודשים - עוצבו על פי שיקולים פוליטיים, רציונליים וציניים.שכול ישראלי - סדרת ספרים מאת ד"ר אודי לבל, היוצאת לאור בהוצאת כרמל. עניינה: הפוליטיקה של השכול, של הזיכרון ושל ההנצחה בישראל; הפוליטיקה של הזיכרון הישראלי; ההתנהגות הציבורית של משפחות שכולות; ניהול הרגשות וגבולות הביטוי של החוֹוים את האבדן; הריבוד, הדמוגרפיה וההיררכיה של השכול; שכול צבאי ואזרחי; שכול יהודי ושכול ישראלי.ד"ר אודי לבל, יליד תל אביב (1973), סיים את לימודי התואר השלישי בקינג'ס קולג', אוניברסיטת לונדון (2001). חוקר ומרצה לפסיכולוגיה פוליטית ולמדע המדינה. עוסק בחקר השכול, הזיכרון וההנצחה; ביחסי צבא, חברה ותקשורת; בתרבות ובהתנהגות פוליטית.חוקר ומלווה את זירת השכול הישראלית במשקפיים ייחודיים ובחדות מחקרית. מחקריו משלבים ראייה רב תחומית המטיבה לפצח ולגעת בעצביה של החברה הישראלית: חברה הנלחמת על קיומה תוך התעקשות הרואית לקיים בתוכה תרבות דמוקרטית ופּלוּרליסטית.מרצה במכללה האקדמית ספיר ובמכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל, חוקר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (ICT) שבמרכז הבינתחומי הרצליה. מחברם של הספרים: Politics of Memory (2007, Routledge, London); הזעם והפיוס (עם שלי גפן ונתי רונאל, 2004, אוניברסיטת תל אביב); פוליטיקה של שכול (עם גדעון דורון, 2003, הקיבוץ המאוחד). ערך את הספרים Communicating Security - Military Relations in Israel (2007, Routledge, London); בצל ההתנתקות (עם חיים משגב, 2007, הוצאת כרמל והמכללה האקדמית נתניה); ביטחון ותקשורת - דינמיקה של יחסים (2006, מכון בן גוריון בשדה בוקר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב);סדרת ספריו שכול ישראלי מבוססת על מחקריו ומאמריו שפורסמו בכתבי עת מדעיים בארץ ובעולם.הדרך אל הפנתיאון, אצ"ל, לח"י וגבולות הזיכרון הישראלי מאת אודי לבל בהוצאת כרמל, המכללה האקדמית ספיר ומרכז מורשת מנחם בגין. בעטיפה: מנחם בגין על רקע לוח זיכרון שמוצב בבית הכנסת 'אחדות ישראל' בירושלים. הספר יצא לאור בסיוע: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יד טבנקין - המרכז המחקרי, הרעיוני והתיעודי של התנועה הקיבוצית, המרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון.
M3 - ספר
SN - 9654077833
SN - 9789654077835
T3 - שכול ישראלי
BT - הדרך אל הפנתיאון
CY - ירושלים
ER -