הדרך אל הפנתיאון: אצ"ל, לח"י וגבולות הזיכרון הישראלי

אודי לבל

Research output: Book/ReportBook

Abstract

"לא אכיר באצ"ל" פסק דוד בן גוריון בעת שנדרש לשלוח מכתבי תנחומים, להחליט על סיוע המדינה למשפחות החללים ולאפשר את הנצחתם בנוף הישראלי, בספרי הלימוד, בספרי 'יזכור' ועל קירות בתי 'יד לבנים'.חללי האצ"ל, כמו חבריהם מהלח"י, נשארו מחוץ לזיכרון הממלכתי, שלא כעמיתיהם מה'הגנה' ומצה"ל.הספר עוקב אחר מקומם של לוחמי וחללי האצ"ל והלח"י בזיכרון הישראלי. חברי מחתרת אלמונים בחייהם שנאלצו להישאר אלמונים גם במותם, עת הכריע בן גוריון כי ייקברו 'מחוץ לחלקה הצבאית בבית העלמין' וקבע את היחס אליהם כאל מתאבדים הנקברים מחוץ לגדרות בית הקברות היהודי. גם גיבורי המחנה הרוויזיוניסטי הישראלי לא מצאו את מקומם בפנתיאון הישראלי.הדרך אל הפנתיאון: אצשתפו אותישליחת קישור לספר בדואר אלקטרוני לחברים באמצעות תוכנת הדואר שלך, ללא טופסמשיקולים פוליטיים גורשו חללי האצ"ל והלח"י מ'מגש הכסף' הישראלי וקרוביהם לא נעשו חלק מ'משפחת השכול' הממלכתית. לפיכך הם נדרשו להנצחה מחתרתית, חוץֿממסדית, ולמפעלי זיכרון חלופיים. רק לאחר עזיבתו של בן גוריון את ראשות הממשלה התאפשר שילובם האטי בזיכרון הציבורי, תהליך שהתעצם ב'עידן התיקון' בהנהגתו של ראש הממשלה מנחם בגין.הספר עוסק בזיקת הזיכרון הציבורי לעצמה ולדומיננטיות הפוליטית ובקשר שבין ... [long field truncated]
Original languageHebrew
Place of Publicationירושלים
Number of pages491
StatePublished - 2007
Externally publishedYes

Publication series

Nameשכול ישראלי
Publisherכרמל
Volume1

ULI Keywords

  • uli
  • Bereavement -- Political aspects -- Israel
  • Collective memory -- Israel
  • Memory -- Political aspects -- Israel
  • War memorials -- Israel

Cite this