Abstract
הרמב"ם תיאר בכמה מקומות בכתביו את דרך האמצע. מקורה של דרך זו ב'אתיקה' של אריסטו. כמה חוקרים הבחינו שלצד העיקרון האתי של האמצע ביטא הרמב"ם בכתביו עמדות אתיות קיצוניות. עמדות אלו בוטאו לפעמים באותם הקשרים ובאותם הנושאים שבהם צידד בדרך האמצע. המאמר מנסה להראות שהרמב"ם לא מצא מתח בין אתיקה של פרישות לבין דרך האמצע. המחבר מראה כיצד הבין הרמב"ם את דרך האמצע כעיקרון המתאים גם לדרך הפרישות. דרך האמצע במשנת הרמב"ם אינה עיקרון פרקטי שבאמצעותו האדם יכול לקבוע מהו המעשה שעליו לעשות, היא עיקרון המאפיין את הפעילות הרצויה. על האדם לנהל את כל פעילותו בהתאם לתכלית האדם - השכלת האמיתות העיוניות, או בניסוח התיאולוגי: השגת קרבה לאל. קביעת הפעילות הרצויה תלויה בנסיבות, מצב, זמן, מקום וגורמים רבים אחרים שעל האדם להביא בחשבון, והיא נעשית על ידי התבונה המעשית, המחשבת את האמצעים הראויים והמתאימים בכל מערכת נסיבות להשגת התכלית הנרצית. דרך האמצע במשנת הרמב"ם ואצל אריסטו מאפשרת להבין את הפעילות האתית על פי עיקרון כללי, אך עיקרון זה אינו יכול לבוא במקום השיקול התבוני הקובע את האמצעים הראויים לתכלית.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 439-469 |
| Number of pages | 31 |
| Journal | תרביץ: רבעון למדעי היהדות |
| Volume | 79 |
| Issue number | 3-4 |
| State | Published - 2011 |
IHP Publications
- ihp
- Aristotle
- Average
- Jewish ethics
- Moderation
- Nazarite (Judaism)