Abstract
מאמר זה סוקר את מפעל חייו של בנימין מנשה לוין (1879–1944) ליצירת 'חכמת ישראל' ברוח המסורת. לוין, שהיה מראשוני תלמידיו של הראי"ה קוק, השתלם כבר בשנות העשרים לחייו בלימודי מדעים באוניברסיטת ברן, כדי שיוכל למלא את ייעודו. הוא גם קשר קשרים עם יצחק אייזיק הלוי וזאב יעבץ, ומבחינות מסוימות המשיך את דרכם, ובין השאר ערך את כתביהם שלא נדפסו בחייהם. במשך השנים הוא ניסה לקבץ מלומדים אורתודוקסים הקרובים לדרכו ולהשקפותיו לכדי אסכולה מחקרית מגובשת. גולת הכותרת של הניסיונות הללו הייתה יסוד ה'אגודה למדעי היהדות' ('אלמה') בירושלים בשנת 1935. האגודה אמורה הייתה למסד את 'חכמת ישראל' האורתודוקסית על פי הנחות היסוד הדתיות שהתוו המלומדים האורתודוקסים במשך השנים, ובהקשר של חזון התחייה הלאומית שהתווה הרב קוק. גם במפעל 'אוצר הגאונים' – קיבוץ פירושי הגאונים על כל מסכתות התלמוד הבבלי – ראה לוין מעין קיבוץ גלויות רוחני, שאמור להוביל בסופו של דבר לכינונו של מרכז סמכות תורני אחד ויחיד בארץ-ישראל.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 131-156 |
| Number of pages | 26 |
| Journal | קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה |
| Volume | 130 |
| State | Published - 2008 |
IHP Publications
- ihp
- Geonic literature
- Jewish sects
- Judaism -- History -- Modern period, 1750-
- Wissenschaft des Judentums (Movement)