בחינת הקשר בין התנהלות הורית בזמן הסגר ובין השתתפות בעיסוקים בקרב ילדים בגיל הגן

מידת ההשתתפות והמעורבות בעיסוקים ובפעילויות יום-יומיות כחלק משגרת הבית, משחק ופנאי, תורמת למצב הבריאותי, לתחושת הרווחה ולעצמאותו של הילד. בעיצומו של משבר הקורונה, יש חשיבות מיוחדת לנסות לחקור את השפעת הסגר הסגר הביתי על מידת ההשתתפות של ילדי גן בחיי היום-יום בביתם, לאחר שנותקו ממסגרות הלימוד ומשגרת יומם. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין התנהלות הורית במציאות הסגר לבין השתתפות ומעורבות בעיסוקים של ילדי גן. שיטות: במחקר חתך מסוג סקר השתתפו 33 הורים לילדים טיפוסיים בגיל הגן, הרוב אימהות (60%). גילם הממוצע 36.3 שנים (SD=6.05). גילם הממוצע של הילדים שעליהם דיווחו ההורים היה 4.53 (SD=1.19). המחקר כלל שימוש בשאלון סקר אנונימי שנבנה עבור המחקר וכלל 31 שאלות המתייחסות למשתנים התנהלות הורית בסגר והשתתפות בעיסוקים של הילדים. נמצאה מהימנות פנימית בינונית-גבוהה של השאלון: תקופת מילוי הסקר התרחשה בזמן הסגר במהלך ה"גל הראשון" של הקורונה בין ה-25.5.20 ל-10.5.20. תוצאות: שתי השערות אומתו: נמצא קשר חיובי מובהק בין מציאות הסגר לבין הפחתת השתתפותו של הילד במשימות בבית, ובמידת העצמאות שלו בפעילויות היום-יום. נמצא גם קשר חיובי מובהק בין עמדות הוריות מתירניות באשר לסדר יום וגבולות ובין עלייה בכמות ההתנהגויות השליליות של הילד בזמן הסגר. השערה נוספת הופרכה, ולא נמצא קשר חיובי בין סדר יום מאורגן והגבלת שעות הצפייה במסכים לבין מידת השתתפותו של הילד במשימות הבית הזמן הסגר. מסקנות: יש קשר בין הסגר הביתי בקורונה ובין הפחתה מובהקת בהשתתפות הילד במשימות הבית, לירידה מובהקת בעצמאות בטיפול העצמי ולעלייה מובהקת בהתנהגויות שליליות. מסר עיקרי: השתתפות בעיסוקים היא המוקד והמטרה הרצויה של התערות בריפוי בעיסוק. לפיכך יש חשיבות גדולה בקרב מרפאים בעיסוק להבנת ההשפעה של משבר הקורונה על מידת השתתפותם של ילדים ועל הופעת התנהגויות שליליות חדשות שלא נצפו בתקופה שקדמה למשבר, לשם קידום בריאותם ורווחתם של ילדים ולהתמודדות עם השלכות ארוות טווח. (מתוך המאמר)