Abstract
מאמר זה עוסק בהתמודדותם של יהודי פולין עם המצור התקשורתי שהטיל עליהם שלטון הכיבוש הנאצי. הוא מראה כיצד בנסיבות שבהן נסגרה העיתונות החוקית ודפוסי תקשורת מודרניים נוספים שאפיינו את המרחב הציבורי היהודי המודרני קרסו, נאלצו היהודים לחזור ולהזדקק לדפוסי תקשורת פרימיטיביים. הנתק התקשורתי היה חמור במיוחד בתקופת "הפתרון הסופי", אז הייתה למידע ולהערכת גורלם של היהודים המגורשים השפעה ניכרת על דפוסי התגובה של היהודים שעדיין נותרו בגטאות. המאמר מציג את מאמציהם של מנהיגי הציבור היהודי, של חברי תנועות הנוער ושל יהודים מן השורה להשיג בדרכים שונות מידע אמין על גורלם של המגורשים. במקרים מסוימים עדיין היה אפשר להעביר מידע בדרכים מודרניות כמו הטלפון, אך הנסיבות החדשות אילצו את היהודים שנותרו בגטאות לאסוף מידע על ידי שליחים, וכמה מהם הגיעו אל מחנות המוות ושבו לגטאות כדי לדווח על המתרחש במחנות. חלקו האחרון של המאמר מתמודד עם סוגיית הפנמתו והפצתו של המידע שהועבר בדרכים אלו ומנסה להעריך עד כמה היה יכול מידע זה להניע את תושבי הגטו לפעול. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 32-41 |
| Number of pages | 10 |
| Journal | בשביל הזיכרון |
| Volume | 11 |
| State | Published - 2012 |
IHP Publications
- ihp
- Deportation
- Holocaust, Jewish (1939-1945)
- Information science