Abstract
מחקר זה אינו בוחן את צורות ההתנגדויות והאופנים שבהם נעשו, אלא את מקור אופי ההתנגדות עצמה. היו כידוע שאחזו בכלי-זין ויצאו לקרב נגד הנאצים בצורה אקטיבית; היו לעומתם כאלה שהתנגדותם הייתה פסיבית בלא נשק, אומר ודברים. מחקר זה מבקש לטעון כי ההתנגדות היהודית בשואה, על כל גווניה וצורותיה, נבעה מאידיאולוגיה או מתיאולוגיה, פעמים מוצהרת ופעמים לא. לכל קבוצה שאחזה באחת מהתגובות שהוצעו, היה סדר עדיפות שעל פיו התנהלה. בראש הסולם עמד לו הערך העליון שהכתיב בעצם את התגובה, בין אם היה זה החיים עצמם, בין אם היה זה הכבוד העצמי-יהודי ובין אם היה זה האמונה הדתית להלכה ולמעשה. היו שאחזו אתוס האופנסיבי. בראש סולם העדיפויות של מחזיקי אתוס זה נראה, כי הצלת הצלם האנושי או הכבוד היהודי, הם שעמדו בראש מעייניהם. הייתה גם תיאולוגיה בבסיס ההתנהגות האופנסיבית, בדמות 'קידוש החיים' ו'קידוש השם', בניסוחו של הרב מנחם זמבה, שהתבטאה בהתקפיות מזוינת. היו גם שאחזו באתוס דפנסיבי. אלה פעלו מתוך אידיאל תועלתני, קרי לתת סיבה טובה לנאצים שישאירום בחיים. הייתה תיאולוגיה גם בבסיס ההתנהגות הדפנסיבית, המכונה 'קידוש החיים', בניסוחו של הרב יצחק ניסנבוים. היינו, לא עוד קידוש השם במות היהודי, אלא דווקא בהישארותו בחיים ובהישרדותו. אתוס נוסף הוא הדפנסיבי-מסורתי, זה המבכר את החיים היהודיים על פני החיים של היהודים. מחזיקי אתוס זה עשו כל שלאל ידם כדי לקיים את המסורת האמונית-דתית להלכה ולמעשה, תוך סיכון עצמי אדיר. "לא נוצרתי לעבודה בשביל הגרמנים, רק לעבודת הבורא וזה עסקי", אמרו. עדיף, מבחינת אוחזי האתוס הדפנסיבי-מסורתי למות כמקיימי מסורת חיה, מאשר לחיות על חשבון מסורת מתה
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 151-169 |
| Number of pages | 19 |
| Journal | מורשת ישראל |
| Volume | 13 |
| State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- Anti-Nazi movement
- Ideology
- Jews
- Values
- World War, 1939-1945 -- Jewish resistance