Abstract
המאמר בוחן את יחסם של שני רבנים ידועים, מנהיגי ציבור ובעלי השפעה בין נאמניהם, לשני היבטים מרכזיים בחיים היהודיים ובזהות היהודית: ההיבט האחד הוא זהותו היהודית של היהודי היחיד, האינדיבידואל. ההיבט השני הוא משמעותו היהודית של הציבור היהודי, הקולקטיב. שני הרבנים שבמשנותיהם אדון הם ר' שלום דובער שניאורסון (רש"ב) האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד שפעל בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה- 20, ממתנגדיה התקיפים של הציונות, ור' יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (רי"ד) מנהיגה הבולט של היהדות המכונה האורתודוקסית המודרנית, באמריקה במחציתה השנייה של המאה ה-20 שתמך במדינת ישראל. כפי שמראה המחבר, קיים מכנה משותף עקרוני בין משנות שני הרבנים הללו. שניהם העמידו את משמעותו של הקולקטיב היהודי על מעמדו הדתי של הפרט, וזאת כחלק מהתמודדותם עם הציבוריות היהודית הרשמית של זמנם - הלאומיות - כפי שנתנסחה בהגות הציונית.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | בין דת, לאום וארץ (קובץ בעריכת יוסי גולדשטיין) |
| Pages | H181-H191 |
| State | Published - 2014 |
IHP Publications
- ihp
- Jewish nationalism
- Jews -- Identity
- Zionism -- Public opinion
- Zionism and Judaism