Abstract
השיח הציבורי כלפי אלמנות, ובעיקר כלפי אלמנות שחיות עם בן זוג ללא נישואים, מוצג באמצעות מחקר המנתח ייצוגים מתחרים בשיח החברתי-פוליטי בחברה הישראלית. הייצוגים החברתיים מביאים לידי ביטוי שתי תפיסות: תפיסות קולקטיביות-רפובליקניות הנשענות על הרצון לשמר את תפקידה ה"ממלכתי" של האלמנה כמייצגת את אתוס השכול הלאומי בתמורה לקבלת תמלוגים, או תפיסות אינדיבידואליות-ליברליות המעמידות במרכז את הפרט ללא התניית התנהגותו בהתאם לתפקיד שהמדינה ייעדה לו. במחקר נעשה שימוש בניתוח שיח הטוקבקים (תגוביות) שהופעו בתגובה לכתבה עיתונאית שהעלתה את תביעת האלמנות להמשך הכרה במחויבות המדינה כלפיהן גם לאחר שבנו קשר זוגי חדש. ממצאי המחקר מאששים את קיומם של ייצוגים הגמוניים המשקפים שיח רפובליקני-לאומני, התובע מהאלמנה לשרת את ערכי הלאום של ההנצחה כדי לזכות בהכרת המדינה, בצד ייצוגים משוחררים של שיח ליברלי הרואה במרכז את האלמנה כפרט ואת שיקומה כעניין פרטי. כמו כן נמצאו ייצוגים פולמוסיים המעמתים את שתי התפיסות שאינן יכולות עוד לדור בכפיפה אחת. נמצא כי נבדקים מן הקבוצה הליברלית-אינדיבידואליסטית ייטו לתמוך בהכרה באלמנות ובתמיכת המדינה בהן ללא תלות במצבן הזוגי, ואילו נבדקים מן הקבוצה הרפובליקנית-קולקטיביסטית ייטו להתנות את ההכרה ואת התמיכה באלמנה במעמדה הזוגי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 289-309 |
| Number of pages | 21 |
| Journal | חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית |
| Volume | 30 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2010 |
IHP Publications
- ihp
- Bereavement
- Oral communication
- Postmodernism
- War widows