תפיסת הזמן בעידן המדיה החדשים

מאמר זה מבקש להדגים כיצד התכונות הטכנולוגיות של המדיה החדשים מקרינות אל תוך זירת הזמן. הרציונל שעליו נסמך המאמר הינו כי המדיה החדשים מאחדים בין מדיה ותיקים ומאפשרים להם "לשוחח" זה עם זה ולפיכך מאפשרים גם למרחבי הזמן חיבור ו"דיבור" הדדי. מרחב הזמן החדש, המאחד ממדי זמן "ותיקים" ומאפשר הפעלה הדדית ביניהם, מקנה לפרט את היכולת לסנכרן בין ממדי הזמן והמרחב האישיים ולהבנותם על בסיס של זהות ותרבות. התוצאה היא ביטול הזמן הפיזי והתרבותי ויצירת זמן חדש על-תרבותי. בעשותו כן, פורץ הזמן החדש את מסגרת תפיסת הזמן המקובלת ומשפיע על תהליכי סוציאליזציה בסיסיים