תיאוריה ומעשה בבניית שלום: המקרה של הכשרת רופאים פלסטיניים בישראל

אילו שיתופי פעולה יכולים להתקיים במקביל לקיומו של סכסוך אלים בין הישראלים לפלסטינים, כאשר שורר אי אמון עמוק בין הצדדים ולאור הכישלונות החוזרים ונשנים להגיע למצב של שלום ביניהם? התשובה על כך ניתנת באמצעות בחינתו של תחום מחקר שנקרא בניית שלום (peace building). תחום זה מציע מגוון אמצעים לשיקום ובנייה של יחסים בין ובתוך חברות מסוכסכות באמצעים שונים וביניהם גם באמצעות הרפואה. הדגש העיקרי במחקר מושם על הכשרתם של רופאים פלסטינים בישראל מראשית שנות התשעים ועד לשנת 2010. המחקר בודק את נושא בניית השלום בהקשר של תולדות מערכות הבריאות בעבר הירדן המערבי במאה העשרים. לשם כך הוא בוחן את פועלם של שלושה סוכנים: גופים ממשלתיים, בתי חולים וגופים לא ממשלתיים בצד הישראלי והפלסטיני, ומציג את היקף הפעילות המגוון שהתפתח במרחב הסכסוך המשותף למרות תקופות שפל ביחסים. כל דיון בוחן את הישגיו של כל סוכן ואת הביקורות המופנות כלפיו. לבסוף נבחנת האפשרות של תמורות ביחסן של שתי החברות הישראלית והפלסטינית אחת כלפי השנייה בעקבות ההכשרה בישראל. העבודה מצביעה על כך שלמרות עיקשותו של הסכסוך הישראלי הפלסטיני, ולמרות מקרי האלימות הרבים בין הצדדים, מעורבותם של מומחים, ארגונים לא ממשלתיים, מוסדות ממשלתיים ומדינות תורמות יכולה לעוד את הצדדים המסוכסכים להגיע להסדר מדיני על בסיס מציאת אינטרסים משותפים. מעורבות זו גם עשויה לתרום ליישומו של ההסדר המדיני לאחר שזה ייחתם. -- כריכה אחורית.