ملخص
עם העלייה מברית-המועצות לשעבר, בשנות התשעים, עלה הצורך בהרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה בישראל. נוצררו מודלים שונים של מוסדות אקדמיים, כשאת חלקם יזם הממסד תוך שדרוג ופתיחת מכללות אקדמיות חדשות, במטרה לתת מענה לגידול בביקוש להשכלה גבוהה. שנת המפנה הייתה 1995, עם התיקון לחוק המל"ג, שהשווה את התואר האקדמי של המכללות לזה של האוניברסיטאות. המאמר עוסק בשאלה: באיזו מידה השפיעו האוניברסיטאות נותנות החסות ומתוות הדרך, על יישומה של מדיניות הנגישות במכללות? להערכת המחברות בחינת מדיניות הנגישות במערכת האקדמית לסוגיה, מהווה מפתח להערכת התסריטים העתידיים בהתפתחות המערכת האקדמית בישראל.
اللغة الأصلية | العبريّة |
---|---|
الصفحات (من إلى) | 174-186 |
عدد الصفحات | 13 |
دورية | כיוונים חדשים |
مستوى الصوت | 28 |
حالة النشر | نُشِر - 2013 |
IHP Publications
- !!ihp