רוסים-ישראלים: ניגוד או השלמה

מחברי המאמר בוחנים האם אינטגרציה של עולי חבר העמים בחברה הישראלית מאפשרת שילוב של שני אלמנטים מרכזיים - זה המדגיש את הזיקה לחברה ולתרבות המוצא וזה שעליו בונים את ההתערות בחברת היעד. שאלה זו נבדקה במישור הציפיות: האם רצוי שבמסגרת תהליך האינטגרציה ישמרו העולים על ההמשכיות התרבותית במקביל להתערות בתרבות ובחברה החדשות. המאמר מתבסס על מחקר כמותי שנערך בעזרת סקר טלפוני בקרב מדגמים מייצגים של 500 עולי חבר העמים ו-500 ותיקים. ממצאי המחקר מצביעים על כך ששתי האוכלוסיות (העולים והוותיקים) מחשיבות השתלבות בתרבות הישראלית ושמירת הזיקה לתרבות הרוסית כתחומים חשובים לאינטגרציה בחברת היעד. יתר על כן, ברמת הציפיות בקרב העולים נמצא קשר חיובי בעוצמה בינונית בין השמירה על ההמשכיות התרבותית לבין התערות בתרבות החדשה. בקרב הוותיקים קשר זה היה חיובי בעוצמה חלשה. בנוסף, בקרב שתי הקבוצות קיימת ציפייה מהעולים להצליח בו-בזמן בהשתלבות בשתי התרבויות ובתחומי אינטגרציה נוספים, כגון חינוך הילדים, רכישת השפה העברית, תחום חברתי, דיור וכדומה. במילים אחרות, ברמת הציפיות, המשכיות תרבותית אמורה לאפשר (ואף לעודד) מוביליות בחבר היעד ולא לחסום אותה. נראה כי ברמה ההצהרתית שתי האוכלוסיות אימצו גישה רב-תרבותית בנוגע לתהליך ההשתלבות, אם כי תפישה זו חלשה בקרב הוותיקים בהשוואה לעוצמתה בקרב אוכלוסיית העולים (תקציר מתוך המאמר). Refereed/Peer-reviewed