ملخص
כשהתעוררה המחאה החברתית היו מי שסברו כי היא מחאה חוצת שסעים וכי הקריאה לצדק חברתי משותפת לכלל הציבור בלי הבדל דת, גזע ולאום. לטענת המחברים, עבור הציבור הערבי הסולידריות החברתית שהופגנה כביכול היא בגדר אשליה, ולאמיתו של דבר רוב הציבור הערבי חש מנוכר מן המחאה החברתית. המאמר מסביר את שורשי הניכור בכך שמה שמסתתר מאחורי הדרישה ל"צדק חברתי" בקרב היהודים אינו מה שעומד בראש דאגותיהם של הערבים אזרחי המדינה. המאמר משרטט את החסמים העיקריים לצדק חברתי מבחינת הציבור הערבי בישראל ומפרט כמה מן התחומים שבהם אי-הצדק מתמשך וזועק. הפערים ברמות התעסוקה, בשיעורי האבטלה ובשירותי הבריאות מבהירים כי לא ניתן להבטיח את כינונו של צדק חברתי אמיתי בישראל בלי שהציבור הערבי יהיה חלק ממנו.
| اللغة الأصلية | العبريّة |
|---|---|
| الصفحات (من إلى) | 2011 |
| عدد الصفحات | 1 |
| دورية | פרלמנט |
| مستوى الصوت | 71 |
| حالة النشر | نُشِر - 2011 |
IHP Publications
- !!ihp
قم بذكر هذا
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver