על פי דרכו של כל נער ונערה: חינוך יהודי רפורמי ישראלי

בעוד החינוך החרדי והחינוך הדתי-לאומי בישראל זכו וזוכים חדשות לבקרים לשיח ציבורי ומקצועי ער ולמחקר ענף, הידע אודות החינוך הלא אורתודוכסי נותר לוט בערפל. ערך הפלורליזם העומד בבסיס היהדות הרפורמית משקף את העשייה הרב-תחומית שלה בהטמעת והפצת חינוךיהודי ליברלי הן במערכת הפורמאלית והן במערכות הבלתי-פורמאליות. במאמר זה נבקש לעמוד על מהותו של החינוך הרפורמי הישראלי דרך בחינת אופן יישומו והטמעתו באמצעות שלוש מסגרות מרכזיות: (א) פעילות מטה החינוך בתנועה (ב) רבנות-חינוכית: בית הספר ליאו באק כמקרה בוחן (ג) פעילות תנועת הנוער הרפורמית תלם. לטענתנו, מאמץ חינוכי רב-זרועי זה מטרתו להציע לתלמיד/לחניך מפגש משמעותי עם היהדות הלא-אורתודוקסית, תוך הכרה בתפישת עולמו ובאינדיבידואליות שלו. מהלכים אלו אינם בהכרח מבקשים לספק חלופה לחינוך האורתודוכסי או למסגרות חינוכיות ממלכתיות דתיות מקבילות, ואף לא לעודד אימוץ של זהות דתית רפורמית או טיפוח עבודה דתית. יתר על כן, בהיבט הסוציו- פוליטי, נוכח מיקומה המודר של התנועה הרפורמית בישראל, כל מפגש כזה עם העשייה החינוכית הרפורמית מתגלה אפוא כמפגש פוליטי, שבכוחו לתרום לחשיפת היהדות הרפורמית במרחב האישי, הביתי, והציבורי ובכך להרחיב את ההכרות עם תפיסות דתיות ליברליות, להגדיל את התמיכה הציבורית ביהדות הרפורמית ואולי אף את ההשתתפות בפעילויות התנועה ועידוד חברות בקהילותיה. (מתוך המאמר)