'נערות קטנות צוחקות': עיצוב הסובייקט הנשי בשירתה של זלדה

עפרה מצוב-כהן

'נערות קטנות צוחקות': עיצוב הסובייקט הנשי בשירתה של זלדה

עפרה מצוב-כהן

نتاج البحث: نشر في مجلة › مقالة › مراجعة النظراء

ملخص

זלדה שניאורסון־מישקובסקי (1914–1984) נודעה כמשוררת. עיקר פרסומה כאומנית מתבסס על שירתה, שהתפרסמה לראשונה בהיותה בת 53. במחקרים הדנים בשירתה הובלטה התמתיקה העשירה היוצאת מתוך החוויה האישית, זו בעלת הזיקה המפורשת לרקע הדתי־החסידי שלאורו התחנכה המשוררת בבתי הוריה וסביה. על אף התקבלותה של זלדה כמשוררת אהובה בקרב הציבור ובקהיליית המחקר הספרותי, נראה כי ישנם היבטים בשירתה המזמינים בירור וחקר נוסף. לצורך דיון בנושא המוצע, עיצוב הסובייקט הנשי בשירתה של זלדה, אפנה למצע התאורטי כדי לברר את הגדרות המושג השגור 'סובייקט', את מקומו של הדובר בשיר וביצירה בכלל, ואת זיקותיו של המושג 'סובייקט' לפונקציה שמחוץ ליחסי טקסט-משורר. נוסף על כך, אבקש לברר את המשמעות התאורטית של הקול הנשי ומכאן לבדוק את מקומו של קול זה בשירתה של זלדה ואת זיקותיו לסובייקט נשי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשירים שיעמדו לדיון. (מתוך המאמר)

اللغة الأصلية	العبريّة
الصفحات (من إلى)	1-22
عدد الصفحات	22
دورية	חמדעת
مستوى الصوت	11
حالة النشر	نُشِر - 2019

IHP Publications

!!ihp

الوصول إلى المستند

https://www.hemdat.ac.il/wp-content/uploads/2019/07/1%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99.pdf

الملفات والروابط الأخرى

לכתב העת בקטלוג המאוחד של ישראל

قم بذكر هذا

מצוב-כהן, ע. (2019). 'נערות קטנות צוחקות': עיצוב הסובייקט הנשי בשירתה של זלדה. חמדעת, 11, 1-22. https://www.hemdat.ac.il/wp-content/uploads/2019/07/1%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99.pdf

@article{e5c9a1ad9f8e459f8253dccbe9796c76,

title = "'נערות קטנות צוחקות': עיצוב הסובייקט הנשי בשירתה של זלדה",

abstract = "זלדה שניאורסון־מישקובסקי (1914–1984) נודעה כמשוררת. עיקר פרסומה כאומנית מתבסס על שירתה, שהתפרסמה לראשונה בהיותה בת 53. במחקרים הדנים בשירתה הובלטה התמתיקה העשירה היוצאת מתוך החוויה האישית, זו בעלת הזיקה המפורשת לרקע הדתי־החסידי שלאורו התחנכה המשוררת בבתי הוריה וסביה. על אף התקבלותה של זלדה כמשוררת אהובה בקרב הציבור ובקהיליית המחקר הספרותי, נראה כי ישנם היבטים בשירתה המזמינים בירור וחקר נוסף. לצורך דיון בנושא המוצע, עיצוב הסובייקט הנשי בשירתה של זלדה, אפנה למצע התאורטי כדי לברר את הגדרות המושג השגור 'סובייקט', את מקומו של הדובר בשיר וביצירה בכלל, ואת זיקותיו של המושג 'סובייקט' לפונקציה שמחוץ ליחסי טקסט-משורר. נוסף על כך, אבקש לברר את המשמעות התאורטית של הקול הנשי ומכאן לבדוק את מקומו של קול זה בשירתה של זלדה ואת זיקותיו לסובייקט נשי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשירים שיעמדו לדיון. (מתוך המאמר)",

author = "עפרה מצוב-כהן",

note = "Refereed/Peer-reviewed",

year = "2019",

language = "עברית",

volume = "11",

pages = "1--22",

journal = "חמדעת",

issn = "0793-3994",

}

מצוב-כהן, ע 2019, ''נערות קטנות צוחקות': עיצוב הסובייקט הנשי בשירתה של זלדה', חמדעת, المجلد 11, الصفحات 1-22. <https://www.hemdat.ac.il/wp-content/uploads/2019/07/1%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99.pdf>

TY - JOUR

T1 - 'נערות קטנות צוחקות': עיצוב הסובייקט הנשי בשירתה של זלדה

AU - מצוב-כהן, עפרה

N1 - Refereed/Peer-reviewed

PY - 2019

Y1 - 2019

N2 - זלדה שניאורסון־מישקובסקי (1914–1984) נודעה כמשוררת. עיקר פרסומה כאומנית מתבסס על שירתה, שהתפרסמה לראשונה בהיותה בת 53. במחקרים הדנים בשירתה הובלטה התמתיקה העשירה היוצאת מתוך החוויה האישית, זו בעלת הזיקה המפורשת לרקע הדתי־החסידי שלאורו התחנכה המשוררת בבתי הוריה וסביה. על אף התקבלותה של זלדה כמשוררת אהובה בקרב הציבור ובקהיליית המחקר הספרותי, נראה כי ישנם היבטים בשירתה המזמינים בירור וחקר נוסף. לצורך דיון בנושא המוצע, עיצוב הסובייקט הנשי בשירתה של זלדה, אפנה למצע התאורטי כדי לברר את הגדרות המושג השגור 'סובייקט', את מקומו של הדובר בשיר וביצירה בכלל, ואת זיקותיו של המושג 'סובייקט' לפונקציה שמחוץ ליחסי טקסט-משורר. נוסף על כך, אבקש לברר את המשמעות התאורטית של הקול הנשי ומכאן לבדוק את מקומו של קול זה בשירתה של זלדה ואת זיקותיו לסובייקט נשי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשירים שיעמדו לדיון. (מתוך המאמר)

AB - זלדה שניאורסון־מישקובסקי (1914–1984) נודעה כמשוררת. עיקר פרסומה כאומנית מתבסס על שירתה, שהתפרסמה לראשונה בהיותה בת 53. במחקרים הדנים בשירתה הובלטה התמתיקה העשירה היוצאת מתוך החוויה האישית, זו בעלת הזיקה המפורשת לרקע הדתי־החסידי שלאורו התחנכה המשוררת בבתי הוריה וסביה. על אף התקבלותה של זלדה כמשוררת אהובה בקרב הציבור ובקהיליית המחקר הספרותי, נראה כי ישנם היבטים בשירתה המזמינים בירור וחקר נוסף. לצורך דיון בנושא המוצע, עיצוב הסובייקט הנשי בשירתה של זלדה, אפנה למצע התאורטי כדי לברר את הגדרות המושג השגור 'סובייקט', את מקומו של הדובר בשיר וביצירה בכלל, ואת זיקותיו של המושג 'סובייקט' לפונקציה שמחוץ ליחסי טקסט-משורר. נוסף על כך, אבקש לברר את המשמעות התאורטית של הקול הנשי ומכאן לבדוק את מקומו של קול זה בשירתה של זלדה ואת זיקותיו לסובייקט נשי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשירים שיעמדו לדיון. (מתוך המאמר)

UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001034887

M3 - מאמר

SN - 0793-3994

VL - 11

SP - 1

EP - 22

JO - חמדעת

JF - חמדעת

ER -