"מפגש עם האויב": התקבלות ריאיון טלוויזיוני עם מחבלת בקרב בני נוער יהודיים נציים בישראל

"הריאיון עם הטרוריסט" הנו חלק מן "הז'אנר הפרסונלי" בסיקור התקשורתי של הטרור. ז'אנר זה, מציג את צדדיו האישיים של הטרוריסט ומעניק לו במה כפרסונה חדשותית. מטרת המאמר היא לבחון את אופני ההתקבלות של ריאיון טלוויזיוני עם מחבלת, בעיניהם של 72 תלמידי תיכון, בני נוער יהודיים ישראליים בעלי נטייה פוליטית נצית, באמצעות מחקר איכותני המתבסס על שאלונים ועל קבוצות מיקוד. ממצאי המחקר מציגים תמונה מורכבת של תגובות הצופים למחבלת המרואיינת. התגובות הבולטות ביותר מאופיינות ביחס שיש בו רגשות סותרים: רגשות שליליים, כגון עוינות, כעס ושנאה, ורגשות חיוביים, כגון סימפתיה, רחמים וחמלה, הניכרים היטב במהלך הצפייה. בניסיון למצוא פתרון לדיסוננס הסימפתיה הזה אפשר לזהות אצל הנבדקים שימוש בארבע אסטרטגיות "ריכוך" שונות, הכוללות התייחסות לכל אחת ואחת משלוש הצלעות של האקט התקשורתי בריאיון (הצופה/המראיין/המחבלת המרואיינת): שתי אסטרטגיות ריכוך — "מחיקה" ו"ניתוק" — ביחס לדמות המחבלת המסוימת, אסטרטגיית ריכוך מסוג "אשמה" לגבי תפקודו הכושל של המראיין ואסטרטגיית ריכוך מסוג "השלכה", המייחסת את רגשות החמלה שעלו במהלך הצפייה לכוחם החזק של אמצעי התקשורת ולהשפעתם על הצופה הפסיבי. (מתוך המאמר)