מודל "חוסן נעורים" לבחינת בריאותם הנפשית והפיזית של בני נוער לפני מגפת הקורונה ולאחריה

רקע: השינויים שהתחוללו בעקבות מגפת הקורונה, אשר כללו סגירת בתי ספר לפרקי זמן מדודים וצמצום מפגשים חברתיים עם קבוצת השווים, הובילו להשלכות שליליות בקרב בני נוער — בפרט בנוגע לרווחתם ולבריאותם הפיזית והנפשית. בהתאם למודל "חוסן נעורים", המחקר הנוכחי בחן לעומק את הימצאותם של גורמי הגנה וחוסן — מבוגרים משמעותיים תומכים, תחושת שייכות לבית הספר ומחוברות חברתית בריאה — כגורמים המשפיעים על בריאותם הפיזית והנפשית של בני נוער, כמו גם את ההשלכות של קיומם או של היעדרם של גורמים אלו בקרב אוכלוסייה זו. מטרות המחקר: 1) לבחון את בריאותם ואת רווחתם הפיזית והנפשית של בני נוער בישראל, תוך השוואה בין התקופה שלפני מגפת הקורונה (שנת 2019) והתקופה שלאחריה (שנת 2022); 2) לבחון אם מחוללי החוסן (תמיכה הורית, תחושת שייכות וביטחון בבית הספר ומחוברות חברתית) מנבאים סימפטומים פיזיים ונפשיים בקרב בני נוער.שיטה: מחקר חתך כמותי, מתאמי, המבוסס על ניתוח משני של נתוני ה־HBSC בישראל לשנים 2019 ו־2022. במחקר השתתפו 3,382 תלמידים מכיתות ו, ח ו־י בשנת ,2019 ו־1,301 תלמידים באותן שכבות גיל בשנת 2022 ממצאים: נמצא קשר שלילי מובהק בין מחוללי החוסן — תמיכה הורית ותחושת ביטחון ושייכות לבית הספר— ובין סימפטומים נפשיים ופיזיים. רמות גבוהות של תמיכה הורית, תחושת שייכות לבית הספר ותחושת ביטחון מפחיתות את הסיכוי לסימפטומים נפשיים ופיזיים. עוד נמצא, כי חלה עלייה מובהקת בסימפטומים נפשיים ופיזיים בשנת 2022 (29%) לעומת שנת 2019 (20.7%). כמו כן, נמצא כי בשנת 2022 חלה ירידה בשביעות הרצון הסובייקטיבית מ־8.82 בשנת 2019 ל־ 7.48 בסולם של 10-0. דיון ומסקנות: ממצאי המחקר תומכים במודל "חוסן נעורים", ומחזקים את הצורך ביצירת תוכנית אסטרטגית חינוכית בעיתות משבר המדגישה את קיומם של מחוללי חוסן בקרב בני נוער, כגון משפחה ותחושת ביטחון ושייכות לבית הספר, כדי לצמצם סימפטומים פיזיים ונפשיים שליליים בקרב אוכלוסייה זו ולקידום רווחתה ובריאותה.