מאפיינים של הפקת משמעות במהלך לחימה: מחקר גישוש בכוחות היבשה של צה"ל

מאמר זה מציג מחקר גישוש, המתאר תהליכים של הפקת משמעות (sense making) המאפיינים מצבי לחימה של כוחות היבשה של צה"ל בעשור האחרון. הוא מבוסס על ראיונות רטרוספקטיביים עם מפקדים ולוחמים שתיארו חוויות וקבלת החלטות ממקרי לחימה. הפקת משמעות בקרב מתחילה דרך כלל מתוך שילוב של "אתחול" מסגרת חשיבה ו"אתחול מחדש" של מסגרת חשיבה נוספת. תהליך זה נובע מפערים הקיימים בין ההכנה לקרב לבין התפתחותו בפועל. תהליך זה הוא גם תוצאה של מאפייניו העקרוניים של שדה הקרב, הכוללים סכנה וחוסר ודאות. הפקת משמעות היא תנאי לפעולה. ואי-היכולת לבצע אותה מביאה לחזרתיות של פעולות לא אפקטיביות או לקפיאה ולחוסר-יכולת לפעול. תהליך הפקת המשמעות מושפע מאוד מהכנות מוקדמות לקרב המעודדות דפוסי פעולה קבועים ומתואמים, המקלים את העברת המידע בין המשתתפים בלחימה. עם זאת, מפקדים ולוחמים מצטיינים מגלים גם יכולת להפקת משמעות גמישה ומתמדת, הכוללת כושר לאמוד את המצב המיידי והמצב הכללי של הקרב ולפעול בתוקפנות מתוך תחושת נינוחות יחסית. הפקת משמעות משפיעה גם על תהליכים חברתיים בעת לחימה, ובמיוחד על ההחלטה להשתתף בקרב באופן פעיל. (מתוך המאמר)