כפר הסטודנטים כמכשיר לפיתוח שורשיות אידאולוגית: מחקר השווואתי בין אזורי בישראל

מימוש החזון השאפתני והייחודי העומד בבסיס מיזם כפרי הסטודנטים, הדוגל בהפניית צעירים ישראלים אקדמאיים להתיישבות קבע בגליל, בנגב וממזרח השומרון, מצריך את הנהלת הכפרים לנצל באופן אופטימלי את חלון ההזדמנויות שבו מצוי הסטודנט הישראלי בפריפריה לצורך לימודיו. חלון הזדמנויות זה הוא קצר אמנם אך עשוי להיות אפקטיבי דווקא כיוון שהסטודנט הישראלי, בוגר השירות הצבאי, הוא בוגר יחסית למקבילו במערב מחד גיסא ומאידך גיסא מציאת זוגיות והקמת משפחה ותעסוקה מצויים אצלו בעדיפות גבוהה מטעמי נורמות חברתיות רווחות בחברה הישראלית. לפיכך בניית כפר סטודנטים, שבסופו ייעצב הסטודנט זהות-מקום שורשית-אידיאולוגית מבוססת שתוביל אותו להתיישב במקום, מצריך מודל מודולרי והימנעות מקיצורי דרך שבהם הסטודנט נזרק אל העשייה החברתית תוך הסתמכות על התלהבות אידיאולוגית שעלולה לפוג כעבור זמן קצר בהעדר סיפוק מהמקום.