ملخص
המאמר מסכם את החידושים בתחום תעשיית כלי האבן, שאפיינה בסוף ימי הבית השני את התרבות החומרית היהודית. הכלים נעשו באבן גיר רכה (קרטון) ועוצבו במגוון רב של צורות, הן בעבודת יד הן באמצעות מחרטה. כלים אלו היו נפוצים מאוד בירושלים וביהודה מאז אמצע המאה הא' לפני סה"נ ועד חורבן ירושלים בשנת 70 לסה"נ. בשנים האחרונות חלה התפתחות מעניינת במחקר הנושא ומחבר המאמר היה שותף לו, הן בחפירה הן בפרסום הממצאים. בשועפט שמצפון לירושלים התגלו במפתיע שרידי יישוב יהודי שהתקיים במקום בתקופה שבין שתי המרידות (132-70 לסה"נ). בשרידי המבנים של היישוב התגלה שפע של כלי אבן המלמדים שהייצור והשימוש בכלי אבן נמשך גם לאחר חורבן ירושלים. עתה התאפשר לראשונה לעקוב אחר השינויים הטיפולוגיים שעברו צורות כלי האבן ולהשוות בין אלו שמלפני החורבן לאלו שלאחריו ועד למרד בר כוכבא. בשנים האחרונות גם התגלו ונחפרו מפעלי תעשיית כלי אבן שפעלו בגליל בתקופה הרומית, במקביל לימי הפריחה של התעשייה הירושלמית. ויתרה מכך, הסתבר שהשימוש בכלי אבן בקרב האוכלוסייה היהודית היה רווח מאוד גם בגליל ושם הוא נמשך עד המאה הג' לסה"נ.
اللغة الأصلية | العبريّة |
---|---|
الصفحات (من إلى) | 2-17 |
عدد الصفحات | 16 |
دورية | קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא |
مستوى الصوت | נ"ב |
رقم الإصدار | 157 |
حالة النشر | نُشِر - 2019 |
IHP Publications
- !!ihp