זיהומים בדרכי השתן בילדים: הנחיות עדכניות

זיהומים בדרכי השתן בילדים הם הסיבה השכיחה לזיהום חיידקי משמעותי בילדים הסובלים מחום ללא מקור. מאחר שההסתמנות הקלינית של זיהומים אלו אינה ספציפית בגיל הרך, ואבחנה חד-משמעית תלויה בנטילת תרבית שתן בטכניקה פולשנית (ניקור סופרא-פובי, SPA, או החדרת צנתר לכיס השתן), יש מקרים רבים של איחור באבחון ולנוכח זאת – בטיפול. איחור כזה עלול להוביל להצטלקות כלייתית ולנזק בלתי הפיך לפרנכימת הכליה, כולל השלכות שליליות ארוכות טווח. בשנת 1999 פרסם האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים הנחיות קליניות לאבחון ולטיפול ב-UTIs בילדים, אך בשנים האחרונות פורסמו לא מעט מחקרים שקראו תיגר על ההנחיות הקיימות והעלו סימני שאלה בנוגע לגישה האבחנתית והטיפולית הנכונה. באוגוסט 2011 פורסמו הנחיות קליניות עדכניות על ידי American Academy of Pediatrics - AAP הנותנות מענה לחלק מהשאלות שעלו. ההנחיות העדכניות מתבססות על שני חיפושים בספרות שנעשו על ידי חברי הוועדה. הראשון, חיפוש של מאמרים שפורסמו ב-10 השנים האחרונות בנושא ומעידים על שינוי משמעותי המשפיע על ההנחיות הישנות. השני, סקירה סיסטמטית ומטה-אנליזה של הספרות בנושא יעילות הטיפול האנטיביוטי המניעתי לדלקות חוזרות בדרכי השתן בילדים בעלי רפלוקס וסיקו-אורטרלי. (מתוך המאמר)