זהות לאומית ומורשת מקומית במוזיאונים ואוספים בארצות האימפריה העות'מנית בשלהי תקופתה

מאמר זה עוקב אחר התפתחות תופעה גאוגרפית-תרבותית ברחבי האימפריה העות'מנית של הקמת מוזיאונים ואוספים ציבוריים של עתיקות, צמחים ופוחלצים של בעלי-חיים. בהקמת המוזיאונים והאוספים הללו, בא לידי ביטוי שילוב של תפיסות, השפעות ותהליכים שהתרחשו בשלהי התקופה העות'מנית במזרח התיכון. בכלל זה התעניינותן של מדינות אירופיות באימפריה העות'מנית, תפיסות קולוניאליות ואוריינטליות, השקפות דתיות, חקר ושימור העבר וממצאיו, חפירות ארכיאולוגיות, התפתחות התיירות ועוד. מאמר זה בוחן את ההשפעות הללו על האימפריה ותגובת השלטון העות'מני בעזרת חקיקת חוקים לשימור עתיקות שהביאו להקמת מוזיאונים ואוספים בערי האימפריה. כמו כן, יובא היקף התופעה בסקירת המוזיאונים והאוספים בארצות האימפריה ביוון, קפריסין, מצרים, לבנון, ארץ-ישראל ובאיסטנבול עצמה. המאמר מראה עוד את ההשתלשלות ההיסטורית והשיקולים הגאוגרפיים אשר הביאו את השלטון העות'מני להקים את בית הנכות העירוני בירושלים. (תקציר מתוך המאמר)