ملخص
במאמר זה מתמקד המחבר בהשוואה שבין שתי הקטגוריות: בין אדם לחברו לעומת בין אדם למקום בכל הקשור לדינים המעגנים זכויות חוזיות וזכויות קנייניות. האם לשפה המילולית יש בכלל מקום בהלכה היהודית, לאור חשיבותה האדירה במבנה הכללי של העולם ושל התקשורת הבין אישית? האם - יכולה האמירה המילולית ליצור התחייבות חוזית או העברה של זכות קניינית מאדם לרעהו או בין אדם לאלוהיו? בפתח המאמר מבוא מתודולוגי קצר אשר יבהיר את כוונת המחבר בסוגיית כוחה הנורמטיבי של השפה המילולית. (מתוך המאמר)
| اللغة الأصلية | العبريّة |
|---|---|
| الصفحات (من إلى) | 153-186 |
| عدد الصفحات | 34 |
| دورية | אורשת |
| مستوى الصوت | ז' |
| حالة النشر | نُشِر - 2017 |
IHP Publications
- !!ihp