ملخص
המאמר דן ביחסם של הגופים המסדירים את התקשורת בישראל לשתי קבוצות אוכלוסיה מובחנות - ערביי ישראל, מצד אחד, ועולי חבר המדינות, מצד שני. הנחת המחברת היא שגופי ההסדרה ביקשו לקדם תהליכי השתלבות של שתי הקבוצות כמו גם לתת ביטוי לחיי החברה שלהן. היא מגיעה למסקנה כי תמונת המצב שונה בשידור הרב ערוצי מזו שבשידור המסחרי. בשידור הרב ערוצי הצליח הרגולטור, לדעתה, לעודד יצירה חברתית ותרבותית בשפה הרוסית, אך נכשל בעידוד דומה בשפה הערבית. בשידור המסחרי, לעומת זאת, הצליח הרגולטור לעודד יצירה ערבית. מנגד הוא לא הציב כלל יעד לעידוד היצירה הרוסית. שיטת המחקר: מחקר השוואתי.
اللغة الأصلية | العبريّة |
---|---|
الصفحات (من إلى) | 32-59 |
عدد الصفحات | 28 |
دورية | סוגיות חברתיות בישראל: כתב עת לנושאי חברה |
مستوى الصوت | 13 |
حالة النشر | نُشِر - 2012 |
IHP Publications
- !!ihp