המערכת האקולוגית של חלקיקי המיקרופלסטיק הצפים בים התיכון - מבט ישראלי

זיהום פסולת הפלסטיק בים הוא אחד האיומים האקולוגיים המרכזיים בכדור הארץ כיום. זיהום זה משפיע על הסביבה הימית בצורות שונות. שברי פלסטיק, רשתות ופסולת ימית אחרת יכולים לפגוע ואף לסכן את חייהם של אורגניזמים ימיים מהפלנקטון הקטן ועד לגדול הלווייתנים. ריכוז המיקרופלסטיק הצף בחלקו המזרחי של הים התיכון הוא מהגבוהים בעולם. מהממצאים שהתקבלו מניטור המיקרופלסטיק הצף מול חופי ישראל, עולה כי ריכוז חלקיקי המיקרופלסטיק גבוה יותר בסמוך לחוף (18+34 חלקיקים למ״ר, עד 4 ק"מ מקו החוף) ויורד ככל שמתרחקים ממנו (0.5+0.4 חלקיקים למ"ר, מעל 15 ק"מ מקו החוף). הרכב החלקיקיםכולל בעיקר חלקי שקיות ואריזות בצורה של יריעות (films), ושברי פלסטיק קשיח רסיסים (fragments)על-פי רוב לבנים או חסרי צבע. מסקירה של 1,473 צבי-ים חומים וירוקים (חיים ומתים), נמצא כי 566 מהם נפגעו מפסולת פלסטיק. תוכן קיבתם של 21 צבים נבדק ובכולם נמצאו חלקיקי מיקרופלסטיק. מניתוח הרכב החברות האאוקריוטיות שעל גבי המיקרופלסטיק הצף בים התיכון של ישראל בשנים 2020-2021 בשיטת מטה ברקודינג של דנ"א עולה כי הוא נבדל ושונה מהותית מזה של מי הים בסביבת המיקרופלסטיק. דגימות המיקרופלסטיק הכילו קבוצות טקסונומיות שכמעט לא הופיעו כלל במים כדוגמת מערכת ה-Retaria הכוללת את החוריריות (Foraminifera) וקבוצת ה-Florideophyceae שעמה נמנות אצות אדומיות רב-תאיות.מנגד, קבוצות אחרות, כגון הדינופלגלטים (Dinoflagellates) נעדרו מדגימות המיקרופלסטיק והופיעו אךורק במים. קבוצות אחרות נוספות הופיעו ביחס שונה על גבי המיקרופלסטיק שנאסף. בלטה במיוחד קבוצת האצות הצורניות (Diatoms) שהיוותה כ-32% מסך רצפי הברקוד בדוגמאות המיקרופלסטיק לעומת 9.5% בלבד במי הים. ממצאים אלה מראים כי משטחי הפלסטיק בים התיכון, בדומה לסביבות ימיות נוספות בעולם,משמשים ככר פורה להתיישבות של מגוון נרחב של מיקרואורגניזמים, אצות, פטריות וחסרי חוליות היוצרים מערכת אקולוגית חדשה ונבדלת המכונה הפלסטיספירה. אנו מניחים כי מעבר לפגיעה של שברי הפלסטיק עצמם באורגניזמים ימיים, ישנה השפעה משמעותית של החברות שעל גבי הפלסטיק הצף על הסביבה הימית, ובכלל זה על המעגלים הביוגיאוכימיים המתקיימים בה.