הלכיה ספורטיבית, תפקודים קוגניטיביים ונפילות בקרב קשישים עצמאיים הגרים בקהילה

מחקרים עדכניים מראים כי יש קשר בין תפקוד קוגניטיבי, ירידה ביכולת קשב ובתפקודים ניהוליים ובין נפילות, בקרב אוכלוסיית הקשישים: ככל שהתפקוד הקוגניטיבי הכללי נמוך יותר, כן מספר הנפילות גבוה יותר. נמצא כי ליקוי באחד או יותר ממרכיבי התפקוד הניהוליים, קשור לאי יכולת הפרט ללכת באופן יעיל ובטוח, מה שגורם לעלייה בסיכון לנפילות. פעילות גופנית ידועה כתורמת לאדם הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הנפשי. מטרת המחקר הזה הייתה אפוא לבדוק באיזו מידה יש הבדל בתפקוד הקוגניטיבי, בתפקודים ניהוליים ובמספר הנפילות בשנה האחרונה בין קשישים שהולכים הליכה ספורטיבית לפחות 90 דקות בשבוע לבין קשישים שאינם הולכים הליכה ספורטיבית. שיטה: המדגם כלל 64 קשישים מעל גיל 65, עצמאיים, המתגוררים בקהילה וללא אבחנה הכוללת ירידה קוגניטיבית. ממצאים: נמצא הבדל מובהק בין קבוצת ההולכים לקבוצת הלא הולכים בזמן הביצוע של אבחון ה-A/B TMT כך שמהירות הביצוע של ההולכים הייתה גבוהה יותר. לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בממוצע ציוני MMSE במספר הטעויות באבחון TMTA וב-TMTB, בביצוע ציור שעון ובמספר הנפילות. מסקנות: נמצא קשר בין הליכה ספורטיבית של 90 דקות בשבוע למהירות עיבוד המידע. עם זאת, הליכה ספורטיבית של 90 בשבוע לא נמצאה במחקר זה כגורם מגן מפני נפילות. אבל מרפאות בעיסוק יכולות לעודד קשישים לעסוק בהליכה כפעילות פנאי כחלק מן הצעדים למניעת ירידה קוגניטיבית. (מתוך המאמר)