הוראה ולמידה מקוונות במצבי משבר: השפעתן על כיווני חשיבה חדשים בהשכלה הגבוהה

שנת הקורונה הייתה שנה קשה ומאתגרת בכל תחומי החיים. גם העולם האקדמי נאלץ, בתוך ימים ספורים, לעבור מלמידה פרונטלית בקמפוס ללמידה מקוונת מרחוק, מבלי שנערך לכך מראש. למרות הקשיים שהולידה הלמידה המקוונת, ולמרות התלונות הרבות בקרב הסטודנטים, המל"ג ומוסדות ההשכלה הגבוהה נערכים לעידן חדש, שבו ישולבו קורסים מקוונים כחלק אינטגראלי מהלמידה. מטרת המחקר הייתה לבדוק את עמדת המרצים והסטודנטים כלפי היתרונות והחסרונות של ההוראה המקוונת בהיבטים שונים ובראייה מערכתית, רב־מוסדית. במחקר השתתפו 2015 סטודנטים ו-223 מרצים ממוסדות אקדמיים שונים: אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות לחינוך, מכללות אקדמיות להנדסה ומכללות פרטיות. מממצאי המחקר עולה, כי רק שליש מהמרצים הביעו העדפה ללמידה המקוונת. בהתייחס לסוגי השיעורים המקוונים המועדפים, 69% מהם מעדיפים ללמד שיעור עיוני באורח מקוון, ואילו 42% מעדיפים שיעורי תרגול באורח מקוון. רק 14% מהמרצים מעדיפים שיעורים מעשיים בדרך מקוונת, ורק 19% מעדיפים להנחות סדנאות באורח מקוון. נמצא, כי מרצים מחזיקים בדעות שליליות על ההוראה המקוונת אף יותר מהסטודנטים: שני שלישים מהמרצים (60%) אינם מרוצים מכך שהלמידה המקוונת מפחיתה את האינטראקציה הבינאישית בינם לבין הסטודנטים ובינם לבין עמיתיהם. שיעור המרצים שהאינטראקציה החברתית חסרה להם גבוה אף משיעור הסטודנטים הסוברים כך, ועומד על 40%. כשני שליש מהמרצים ציינו את חוסר האינטראקציה האישית, החברתית והרגשית עם סטודנטים ומרצים, כאחד החסרונות העיקריים של הלמידה המקוונת. כמו כן, רוב המרצים אינם תופסים את הלמידה המקוונת כמספקת להם יתרון מבחינת איכות ההוראה והלמידה עצמה, ורק כחמישית מהם סבורים, כי הוראה מקוונת 16ניצה דוידוביץ ורבקה ודמניאיכותית יותר מהוראה פרונטאלית. שישית מהמרצים בלבד סבורים, כי הלמידה המקוונת כדאית עבור הסטודנט מבחינת היכולת של הסטודנטים להתמודד עם אתגרי הלמידה ועם חומר הלימוד, או להפיק תועלת מהשיעור. מן המחקר עולה הצורך בשינויים תפיסתיים בקרב המרצים, כך שיבחנו מחדש את תהליכי ההוראה והלמידה ויתאימו את תפקידם ואת תחומי אחריותם בהלימה להזדמנויות החדשות שהכלים הטכנולוגיים וסביבת הלמידה מזמנים. הצלחת הלמידה המקוונת מחייבת גישות חינוכיות-פדגוגיות מתאימות במקום העתקה של דפוסי הוראה מגישות מסורתיות-פרונטליות לדפוסי הוראה מקוונים. ממצאי המחקר מצביעים על תפקידיו של המרצה בעידן הדיגיטלי, ובמיוחד על תפקידם של הגורמים המקצועיים האחראיים על ההוראה והלמידה במוסדות האקדמיים - בעיקר בהיבטים הפדגוגיים. מערכת ההשכלה האקדמית הוכיחה, כי לצד הקשיים הנערמים בצל המשבר ישנם יתרונות ללמידה מרחוק, כגון למידה בכל זמן ומכל מקום, תכנון יעיל, והתאמת הקורסים ודרכי הלמידה לסטודנטים. יחד עם זאת, ממצאי המחקר מוכיחים, כי אין תחליף לקשר אישי ולמפגש בין מורה לתלמידיו ובין התלמידים לבין עמיתיהם. למידה באופן מקוון מהווה פתרון ייחודי ועוצמתי, אך לא בלעדי, ולא מתאים בהכרח לכל תחומי הידע ולמטרות ההוראה והלמידה. נראה, כי שילוב של למידה מקוונת עם למידה "פנים אל פנים" יכול להעצים את חווית הלמידה, את ההצלחה ואת הישגי הסטודנטים. הכנה מוקדמת ותכנון סדר יום חדש בקמפוס עשויים לקדם את המרצים ואת הסטודנטים באופן מדורג ומובנה למשימות המאתגרות של ההוראה העתידית. (מתוך המאמר)