ملخص
אניטה שפירא הגדירה "אתוס דפנסיבי" כתגובה היהודית לאיומים ולהתקפות שבאו מצד האוכלוסייה הערבית. אתוס דפנסיבי הינו אופי התנהגות מגננית, לא התקפית, פסיבית ומבליגה, וכך רואה שפירא את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בראשית המאה העשרים. המאמר שלפנינו טוען כי האתוס הדפנסיבי היה אמנם תוצר של הגלות הארוכה, אך בשום אופן אינו מהווה "אופי שני" של האומה. הדבר נבחן בעזרת סקירת האירועים שקרו בארץ ישראל רגע לפני היציאה לגלות, קרי תקופת המרידות הגדולות, החל ממרד החשמונאים במאה השנייה לפני הספירה ועד למרד בר כוכבא במאה השנייה לספירה, אשר ממנה עולה בעליל כי האתוס היהודי בימים ההם היה אופנסיבי בהחלט.
اللغة الأصلية | العبريّة |
---|---|
الصفحات (من إلى) | 23-49 |
عدد الصفحات | 27 |
دورية | מראה |
مستوى الصوت | 7 |
حالة النشر | نُشِر - 2012 |
IHP Publications
- !!ihp